מתחפרים

מתחפרים או נוברים (באנגלית: "Burrower" או "Fossorial", נגזר מהמילה הלטינית "fossor" שפירושה "כורה"), הוא מונח המתאר בעלי חיים אשר נוהגים לחפור מחילות מתחת לאדמה ומותאמים לחיים תת-קרקעיים. בין בעלי החיים הנכללים תחת המונח ניתן למנות יונקים רבים כמו הגירית, החולד, השנבוב, הבילבי, החפרפרת, הארנבת, הדרבן, השועל הטיבטי, המארה, המרמיטה, הנובחנית, וכן מינים רבים של זוחלים, חרקים, דו-חיים, חסרי חוליות ויצורים ימיים. המינים המתחפרים מתאפיינים בדרך כלל ברגליים קדמיות חזקות עם טפרים גדולים ועבים, וכן בראיה חלשה.

השנבוב הוא דוגמא מובהקת לבעל חיים חופר.

ההגדרה של המושג לעתים כוללנית יותר: מרבית הדבורים וצרעות רבות נקראות "מתחפרות" (בגלל המחילות בכוורת) וכן מכרסמים רבים נחשבים לחופרים, למרות שההתאמה שלהם לחיים מתחת לאדמה היא מינימאלית (או במקרה של הדבורים בכלל לא). אף על פי כן, משנת 2000 ואילך, המונח "מתחפר" מתייחס גם לבעלי חיים אשר חופרים וחיים במחילות במהלך חלק מהיממה, בעוד שבעלי חיים שחיים מתחת לאדמה במשך רוב חייהם נקראים "בעלי חיים תת-קרקעיים". יש לציין כי המונח אינו מתייחס לבעלי חיים המשתכנים במחילות שנעזבו אלא למינים שמסוגלים לחפור בעצמם.

בעלי חיים רבים - בעיקר אלו החיים באזורים מדבריים - משתמשים במחילות על מנת לווסת את טמפרטורת גופם (לדוגמא הפנק), בעוד שאחרים משתמשים במחילות כאזור מוגן מפני טורפים או לאחסון מזון (לדוגמא סנאי קרקע, טמיאס, ונמליים). ישנם בעלי חיים המשתמשים במחילות למגוון דברים: מגן מפני טורפים ושמש, מקום לאיסוף מזון, אמצעי לתנועה מתחת לאדמה מאזור אחד למשנהו וכמקום לשינה ומנוחה. בעלי חיים שמראים הסתגלות מוגבלת לחפירה ולחיים מתחת לאדמה מכונים "תת-מתחפרים" (לדוגמא צבועון הרעמה). מינים כאלה יעדיפו לרוב למצוא מחילה נטושה מאשר להוציא אנרגיה על חפירת מחילה חדשה.

גלריה

• 
  נובחניות בפתחה של מחילה.
• 
  חפרפרת בסמוך למחילתה.
• 
  גירית אמריקאית מציצה ממחילה.

קישורים חיצוניים

• מידע על בעלי החיים המתחפרים באתר ה-BBC