מחנה הריכוז קלוגה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון שמות ערכים - מחוזות רוסיה: (דיון) §
Ehud2244 (שיחה | תרומות)
עריכה
שורה 1:
[[File:WW2-Holocaust-Europe-he.png|שמאל|ממוזער|מפת מחנות ריכוז והשמדה בשואה]]
'''מחנה קלוגה''' היה [[מחנה ריכוז]] ליד ה[[עיירה]] [[קלוגה (אסטוניה)|קלוגה]] ([[אסטונית]]: ''Klooga'') ב[[חלוקה מנהלית של אסטוניה|נפה הכפרית]] קיילה ([[אסטונית]]: ''Keila'') שב[[האריו|מחוז האריו]], במרחק של כ-50 ק"מ מערבית ל[[טאלין]] בירת [[אסטוניה]].
 
המחנה הוקם בספטמבר [[1943]], שימש כ[[מחנה עבודה]] והיה חלק במערכת של 21 מחנות-ריכוז, שהמרכזי בה היה [[מחנה הריכוז ואיווארה]], אשר נבנתה על ידי שלטונות הכיבוש ה[[גרמניה הנאצית|נאצי]] באסטוניה הכבושה במהלך [[מלחמת העולם השנייה]].
==המחנה==
==תולדות מחנה==
===אסירים===
במחנה הוחזקו כ-3,000 יהודים, נשים וגברים, שהובאו מהגטאות של [[גטו וילנה|וילנה]] ו[[גטו קובנה|קובנה]] שב[[ליטא]]. בנוסף ליהודים היו במחנה גם כמה מאות שבויי מלחמה [[ברית המועצות|סובייטים]] ואזרחי ברית המועצות שהובאו לעבודות כפייה מ[[פסקוב (מחוז)|מחוז פסקוב]] ו[[מחוז לנינגרד]]. בין האסירים הלא יהודים היו גם קטינים. בין מחלקת הגברים לזאת של הנשים היה מרחק של כ-600 מטר. האסירים עבדו ב-3 משמרות בייצור לבנים, מלט ובבית-המלאכה לעיבוד עץ. חלק מהאסירים הועסקו בבניית המתקנים ל[[ורמאכט|צבא הנאצי]]. לפני הבאת היהודים למחנה, האסירים-האזרחים נלקחו מדי פעם על ידי האיכרים מהחוות הסמוכות לעבודות במשק.
שורה 11 ⟵ 13:
[[קובץ:Klooga, P1040114.jpg|250px|שמאל|ממוזער|חזית אנדרטית הזיכרון בקלוגה]]
[[קובץ:Holocaust Memorial in Estonia.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטת הזיכרון החדשה בקלוגה]]
ב-[[19 בספטמבר]] 1944, ימים ספורים לפני שחרור המחנה על ידי [[הצבא האדום|הצבא הסובייטי]], מפקד המחנה הודיע על-כך, שעקב התקרבות המהירה של האויב נתקבלה ההחלטה לפנות את המחנה לגרמניה. מפקד המחנה הסתיר את העובדה שבגלל המחסור במשאיות וחוסר הזמן, הוחלט להרוג את כל האסירים. כאשר אנשי [[אס דה]] שהגיעו למקום החלו במשימת הריגת היהודים, הם אילצו את האסירים לשכב על שורת בולי עץ ורצחו אותם בירי בעורף. הם הכריחו את אנשי ה[[זונדרקומנדו]] לסייע להם.
לאחר מכן הניחו שורה נוספת של בולי עץ ורצחו קבוצה נוספת של יהודים, וכך המשיכו עד להריגתם של כל אלה שנותרו במחנה, למעט כ-80 אסירים שהתחבאו בעליית הגג ובמרתף של הצריף. האסירים שהתחבאו בצריף, כ- 20 במספר, העזו לצאת מהמחבוא רק כששמעו קולות של קציני הצבא האדום. אנשי זונדרקומנדו אולצו להצית את בולי העץ בניסיון לשרוף את הגופות וכך להשמיד את הראיות של הרצח ההמוני. במחנה נהרגו יותר מ-2,000 אסירים. הגרמנים נאלצו לברוח בחיפזון מפני הצבא הסובייטי המתקרב, ולא הספיקו לשרוף את רוב הגופות. הקצינים הסובייטיים תיעדו את המראות המזוויעים באמצעות המצלמות, ורק לאחר מכן קברו את הגופות בקבר ההמוני.
 
===מעורבותם של החיילים האסטונים בהרג האסירים===
על פי מסקנות הוועדה הבינלאומית בחסות נשיא אסטוניה שנועדה לחקור פשעים נגד האנושות במדינה בתקופות הכיבוש הנאצי (1941-1944) והסובייטי (1940-1941 ו-1944-1991), אשר פעלה בשנים 1998-2008, אין הוכחות להשתתפותם של החיילים האסטונים מגדוד המשטרה מס' 287 בירי באסירים. כמו כן, אין הוכחות על-כך, שהחיילים האסטונים לא השתתפו בהוצאה להורג של כ-2000 אסירי המחנה. הוועדה הבינלאומית מצאה עדויות להשתתפותם של החיילים האסטונים בהבאת האסירים למקום ההרג ההמוני, אך הפרטים של המעשים הללו אינם ברורים עד ימינו אנו.
 
==לאחר המלחמה: הנצחת המחנה==
בתקופה בה אסטוניה הייתה שייכת ל[[ברית המועצות]], הוקמה במקום [[אנדרטה]] לזכר הנספים, אך לא היה בה איזכור של היהודים. בלוח הזיכרון היה כתוב על האזרחים הסובייטים שנרצחו. עם חידוש העצמאות של אסטוניה בשנת [[1991]], הוחלף הלוח ולטקסטים בשפות האסטונית והרוסית הוסיפו כיתוב ב[[יידיש]]. האנדרטה הייתה ממוקמת מעל קבר האחים, הייתה מרוחקת ממקום הרצח ההמוני ולא היו בה סמלים יהודים. לכן, ממשלת אסטוניה החליטה על הקמת אנדרטה חדשה במקום הירצחם של היהודים. האנדרטה החדשה, שתוכננה על ידי האדריכל האסטוני ריין לופ (''Rein Luup''), נחנכה בשנת [[1994]]. ב[[יום הזיכרון הבינלאומי לשואה]], שמציינים באסטוניה מדי שנה ב-[[27 בינואר]] החל משנת [[2003]], מתקיימים במקום טקסי זיכרון בהשתתפות נציגי הממשלה, דיפלומטים זרים ואנשי הקהילה היהודית.