פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 91 בתים, לפני 3 שנים
מ
 
== משתאות בהיסטוריה ובספרות ==
===ארכיאולוגיה===
ב[[תל כברי]] בארמון [[כנען|כנעני]] מ[[תקופת הברונזה התיכונה]] התגלו שרידים המעידים על משתאות מפוארים, בין השאר חדר מעוצב בפאר בסגנון ייחודי באזור זה, בהשפעות [[תרבויות אגאיות|התרבויות האגאיות]] ו[[התרבות המינואית]], בו נמצא כלי יין ענק. בארמון נמצאה עצם של שור הבר - בעל חיים גדול מאוד אשר ניתן היה להפיק ממנו כמות בשר לכ-500 איש. כיוון שבתקופה זו אכילת בשר נערכה באירועים חגיגיים בלבד ואוכלוסיית העיר מנתה כ-6,000 איש בלבד, הרי מדובר היה במשתה המוני וראוותני שמשוער כי היה מפגן כוח פוליטי של השליט{{הערה|{{הארץ|רן שפירא|ממצאים חדשים מלמדים על משתאות הפאר בימי המקרא|1.1881515|}}}}.
 
===במקרא===
משתאות מתוארים ב[[תנ"ך]] בעלילות הנפרשות מ[[תקופת האבות]] עד [[תקופת בית שני]]. [[לוט (דמות מקראית)|לוט]] ערך משתה לאורחיו ה[[מלאך|מלאכים]] ([[בראשית]], י"ט, ג'). [[אברהם]] ערך משתה לרגל גמילתו של [[יצחק]] (בראשית, כ"א, ח'). יצחק ערך משתה ל[[אבימלך מלך גרר]] (בראשית, כ"ו, ל'). [[לבן]] ערך משתה לרגל חתונת בתו [[לאה]] עם [[יעקב]] (בראשית, כ,ט, כ"ב). אשתו של [[שמשון]] הציקה לו במשך שבעת ימי המשתה כדי שיגלה לה את פתרון חידתו לאורחיו הפלישתים ([[ספר שופטים]], י"ד, י"ז). [[נבל הכרמלי]] היה בעיצומו של משתה כאשר חזרה אשתו [[אביגיל]] לביתם לאחר תחינתה ל[[דוד]] ([[שמואל א']], כ"ה, ל"ו). דוד ערך משתה ל[[אבנר בן נר]] לאחר שאבנר העביר את תמיכתו משאול אל דוד ([[שמואל ב']], ג', כ'). [[שלמה]] ערך משתה בעקבות הבטחות אלוהים שנגלו בחלומו ([[מלכים א']], ג', ט"ו). בני [[איוב]] ערכו משתה עם אחיותיהם ([[איוב]], א',ד'). [[מגילת אסתר]] נפתחת עם משתאות המלך [[אחשוורוש]] (אסתר, א', ג; אסתר, ב', י"ח) ומסתיימת עם ימי המשתה בחג [[פורים]] שקבעו היהודים לזכר גאולתם (אסתר, ח', י,ז). ב[[משתה בלשצר]] מבשר [[דניאל]] ל[[בלשצר]] מלך [[בבל]] על מפלתו הקרבה (דניאל, ה').
 
בשפה ה[[עברית]] מספר [[ניב (ביטוי)|ניבים]] שמקורם בתנ"ך או ב[[תלמוד]] ונגזרו ממנהגי משתאות וייצור וצריכת היין , כגון: "כיד המלך", "שוקט על שמריו", "חומץ בן יין", "פתח בכד וסיים בחבית" {{הערה|{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|ניבים ממשתה היין|2014/04/01}}}}.
 
===בהיסטוריה===
[[יוספוס פלביוס]] מתאר בספרו [[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים]] בפרוטרוט את ארמון [[הורדוס]] בירושלים ומציין בין השאר כי היו בו "אולמות משתה עצומים". ממצאים ארכאולוגיים תומכים בחלק מהפרטים בתיאוריו{{הערה|{{הארץ|דליה שחורי|הארמון חולק לאולמות משתה עצומים... נפלאות היו התקרות|1.753157}}}}.
 
[[פילון האלכסנדרוני]], פילוסוף יהודי-[[הלניזם|הלניסטי]] אשר חי במאה ה-1 לספירה ב[[מצרים התלמיית]] ה[[העולם ההלניסטי|הלניסטית]], השווה בספרו [[על חיי העיון]], בפסקה "משתאות הגויים", בין משתאות היוונים למשתאות כת ה[[תרפויטים]] היהודית. את משתאות היוונים ביקר על שהתאפיינו ב[[שכרות]], אלימות, בזבזנות ויחסים [[הומוסקסואליות|הומוסקסואלים]]. את התרפויטים העריץ על משתאותיהם הצנועים - התכנסות אחת לשבעה שבועות לליל שימורים הכולל משתה צנוע והגון, לימוד תורה ושירת המנונות משותפת של גברים ונשים.
==באומנות===
היצירה "החכמים במשתה" מאת [[אתנאיוס]] מסביבות שנת [[200]] הכילה כ-30 ספרים ומהווה מעין אנציקלופדיה של ידע בתחומי דעת, תרבות ואמנות שונים. הידע הכלול ביצירה ערוך כשיחות בסימפוזיון שנמשך מספר ימים, סוג משתה שהיה אופייני לשליטי מצרים התלמיית.