משתה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏במקרא: {{הערה|1={{תנ"ך|שמואל א|כה|לו}}}}
מ ←‏במקרא: {{הערה|1={{תנ"ך|שמואל ב|ג|כ}}}}
שורה 13:
 
===במקרא===
משתאות מתוארים ב[[תנ"ך]] בעלילות הנפרשות מ[[תקופת האבות]] עד [[תקופת בית שני]]. [[לוט (דמות מקראית)|לוט]] ערך משתה לאורחיו ה[[מלאך|מלאכים]]{{הערה|1={{תנ"ך|בראשית|יט|ג}}}}. [[אברהם]] ערך משתה לרגל גמילתו של [[יצחק]]{{הערה|1={{תנ"ך|בראשית|כא|ח}}}}. יצחק ערך משתה ל[[אבימלך מלך גרר]]{{הערה|1={{תנ"ך|בראשית|כו|ל}}}}. [[לבן]] ערך משתה לרגל חתונת בתו [[לאה]] עם [[יעקב]]{{הערה|1={{תנ"ך|בראשית|כט|כב}}}}. אשתו של [[שמשון]] הציקה לו במשך שבעת ימי המשתה כדי שיגלה לה את פתרון חידתו לאורחיו הפלישתים{{הערה|1={{תנ"ך|שופטים|יד|יז}}}}. [[נבל הכרמלי]] היה בעיצומו של משתה כאשר חזרה אשתו [[אביגיל]] לביתם לאחר תחינתה ל[[דוד]]{{הערה|1={{תנ"ך|שמואל א|כה|לו}}}}. דוד ערך משתה ל[[אבנר בן נר]] לאחר שאבנר העביר את תמיכתו משאול אל דוד ([[{{הערה|1={{תנ"ך|שמואל ב']], |ג', |כ')}}}}. [[שלמה]] ערך משתה בעקבות הבטחות אלוהים שנגלו בחלומו ([[מלכים א']], ג', ט"ו). בני [[איוב]] ערכו משתה עם אחיותיהם ([[איוב]], א',ד'). [[מגילת אסתר]] נפתחת עם משתאות המלך [[אחשוורוש]] (אסתר, א', ג; אסתר, ב', י"ח) ומסתיימת עם ימי המשתה בחג [[פורים]] שקבעו היהודים לזכר גאולתם (אסתר, ח', י,ז). ב[[משתה בלשצר]] מבשר [[דניאל]] ל[[בלשצר]] מלך [[בבל]] על מפלתו הקרבה (דניאל, ה').
 
בשפה ה[[עברית]] מספר [[ניב (ביטוי)|ניבים]] שמקורם בתנ"ך או ב[[תלמוד]] ונגזרו ממנהגי משתאות וייצור וצריכת היין , כגון: "כיד המלך", "שוקט על שמריו", "חומץ בן יין", "פתח בכד וסיים בחבית" {{הערה|{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|ניבים ממשתה היין|2014/04/01}}}}.