אמנות סביבתית – הבדלי גרסאות

ביהדות מתבטא נושא שימור הסביבה במיוחד באיסור "בל תשחית" המחנך את האדם לרגישות לסביבתו.

 

({{ציטוטון|כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצור}}. ציווי זה משמש מקור לפסיקה מאוחרת בדבר האיסור להשחית גם אילנות סרק וחומרים אחרים, כלשונו של [[רמב"ם|הרמב"ם]] בהלכות מלכים פרק ו', הלכה י: {{ציטוטון|ולא האילנות בלבד, אלא כל המשבר כלים וקורע בגדים והורס בניין וסותם מעיין ומאבד מאכלות דרך השחתה עובר בלא תשחית}}.

{{ציטוטון|אמר רבי יהודה: מי שיוצא בימי ניסן ורואה אילנות כשהם מלבלבים, אומר " 'ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובים להתנאות בהם בני אדם}} (ברכות מג/ב).