אדולף לנדאו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 22:
בתקופת עבודתו בדיין החל לנדאו בפרסום ספרים בשפה הרוסית הקשורים ב[[תולדות עם ישראל]] ו[[יהדות]]. הדחף לכך היה התגברות ה[[אנטישמיות]] באימפריה הרוסית, אז הופיע ספרו, [[ספר הקהל]] של המשומד [[יעקב ברופמן]] שהיה נפוץ בקרב משכילים ופקידי ממשל של רוסיה, הם ראו בו ספר הדרכה על היהדות וה[[תלמוד]].
 
ב-[[1870]] לנדאו תרגם לרוסית והוציא לאור שלשה חיבורים שחוברו ונתפרסמו קודם לכן במערב. הראשון שבהם היה של [[אדולף ילינק]] [[האומה היהודית]] ('''Der''') שיצא לאור ב[[וינה]] ב-[[1869]]. בחיבור זה מנסה המחבר לברר איך מצליח עם ישראל לחיות עם ההפכים הקיימים בתוכו (שמרנות דתית מול רצון להשתלב בחברה הסובבת, [[אופטימיזם]] מול [[פסימיזם]] וכו'), לדעתו כל ההפכים האלו משתלבים טוב אצל היהודים ומגיעים ל[[סינתיזה]] גמורה{{הערה|שם=סלוצקי, '''העיתונות היהודית-רוסית במאה התשע-עשרה''', עמ' 84.}}.
 
החיבור השני שתורגם צורף לספרו של ילינק, היה זה מאמרו של [[איזידור קאים]] '''מאה שנות אמנציפציה היהודית וסנגוריה הנוצרים''', במאמר זה סוקר המחבר את התפתחות זכויותיהם של היהודים ומגיע למסקנה כי ארצות אשר העניקו ליהודים שוויון זכויות זכו לברכה{{הערה|שם=סלוצקי, '''העיתונות היהודית-רוסית במאה התשע-עשרה''', עמ' 84.}}.
 
המאמר השלישי עסק בתולמוד, '''מהו התלמוד''' של [[עמנואל דויטש]] שהתפרסם לראשונה באוקטובר 1867 בכתב עת האנגלי {{אנ|Quarterly Review}}, כוונת המחבר הייתה כפי שעולה משמו של המאמר להסביר את מהותו של התלמוד לקורא הלא יהודי.