רופא מרדים – הבדלי גרסאות

למעשה, תפקידו של הרופא המרדים הוא למעשה פיקוח רפואי ותרופתי על מטופל שעומדהעומד בפני הליך כירורגי. פיקוח זה כרוך, בין השאר, בגילוי מבעוד מועד של כל גורמי הסיכון שמטופלשהמטופל חשוף אליהם, ולהתאים את שיטת ההרדמה למטופל.

הרופא המרדים מתאים לכל מטופל את ה[[תרופות להרדמה|תרופות ההרדמה]] המתאימות לו, זאת על מנת לאפשר ל[[כירורג]] לבצע את הניתוח על הצד הטוב ביותר, ובמקביל לשמור על מדדים תקינים ועל מצבו הפיזיולוגיה[[פיזיולוגיה|פיזיולוגי]] של המטופל ועל מדדים תקינים לאורך כל ה[[ניתוח]]. תפקידו של הרופא המרדים ממשיך גם עם תום הניתוח, בהערת המטופל ובפיקוח על התאוששותו מהניתוח. בהתאמתבעת התאמת חומרי הרדמה יכול הרופא המרדים לסייע לתהליך ההתאוששות וההחלמה של המטופל ולהקל עליו.

{{ערך מורחב|הרדמה#סוגי ההרדמה}}

* '''הרדמה כללית/ או מלאה''' – מבוצעת על ידי דיכוי כללי של הפעילות ה[[המערכת המוטורית|מוטורית]] וה[[מערכות חישה|תחושתית]] של [[מערכת העצבים]], ומתאימה לכל סוג של ניתוח שנמצא כי דרושה בו הרדמה מלאה, גם ניתוחים שלרוב מבוצעים בהרדמה אזורית אולם במקרים דחופים מבוצעים בהרדמה כללית, כמו למשל [[ניתוח קיסרי]]. בהרדמה כללית, ברוב המקרים מחדירים צינור ל[[קנה הנשימה]] של המנותח, מכיוון שאינו נושם בכוחות עצמו במהלך הניתוח ונשימתו היא באחריות הרופא המרדים.

תהליך ההרדמה מלווה ב[[תופעת לוואי (תרופה)|תופעות לוואי]] שעלולות להיות מסוכנות בהיעדר טיפול. בהרדמה כללית, מכיוון שמחדירים צינור לקנה הנשימה כאמור, ולפעמים מופעל כוח על מנת להחדיר את הצינור, יש סיכון של [[צרידות]], [[כאב גרון]], שבר שיניים ובמקרים קשים פגיעה מוחית ואף [[מוות]]. סיבוכים מצד מערכת הלב ו[[כלי הדם]], הם בעיקר באנשים שיש להם תחלואה קודמת.