הבדלים בין גרסאות בדף "רוצח סדרתי"

נוספו 15,265 בתים ,  לפני 3 שנים
שחזור
(שחזור)
'''רוצח סדרתי''' הוא אדם שביצע שלושה מעשי [[רצח]] שונים, או יותר, לאורך זמן, של קרבנות שעל פי רוב לא היו מוכרים לו לפני כן. רצח סדרתי, כעיקרון, הוא פעולה נדירה. זאת משום שהרוצח הסדרתי צריך להיות אדם שמצד אחד יש לו דחף לעשות מעשים שהחברה רואה אותם כחמורים ביותר, ומצד שני הוא מצליח להסתיר אותם מהחברה. רוצחים סדרתיים פועלים לרוב מתוך דחף [[פאראפיליה|מיני סוטה]] או [[סאדיזם|סדיסטי]], או מתוך צורך להתגבר על [[רגשי נחיתות]] על ידי הוכחת עליונותם על הקורבן, על ה[[משטרה]] ועל [[נורמה|מוסכמות החברה]].
{|
 
|+
==ייחודו של רצח סדרתי==
ניסן ימניאק
המונח "רוצח סדרתי" נטבע בשנות השבעים על ידי סוכן ה-[[FBI]] רוברט רסלר או ד"ר רוברט ד. קפל (עניין זה שנוי במחלוקת) ונכנס לשימוש בעקבות גילוי פשעיהם של [[טד בנדי]] ודייוויד ברקוביץ' ("בנו של סם") באמצע עשור זה. תועלתו העיקרית של המונח היא בהבחנה בין שלושה סוגים של מעשי רצח מרובים: רצח סדרתי, רצח המוני ורצח מתפרץ.
|- style="background:#336699; color:white;"
 
|
'''רוצח מתפרץ''' מוגדר מי שמבצע מעשי רצח מרובים במקומות שונים ולאורך תקופת זמן קצרה, העשויה לנוע בין כמה שעות לבין כמה ימים, כשהרוצח אינו שב למהלך חיים רגיל בין מעשי הרצח.
|}
 
{|
'''רצח המוני''' הוא מעשה רצח בו אדם או בני אדם הורגים שלושה אנשים, או יותר, באירוע אחד ובמקום אחד. לעתים מתאבדים הרוצחים, דבר המונע התחקות מדויקת אחר הסיבות הישירות והמצב הנפשי שהניע אותם לפעול כפי שפעלו. רוצחי המונים שנתפסו טענו לעתים כי לא זכרו בבירור את האירוע.
|+
 
ניסן ימניאק
'''רוצח סדרתי''', לעומתם, הוא מי שביצע שלושה מעשי רצח, או יותר, לאורך תקופה ממושכת, עם תקופות 'צינון' בין מעשי הרצח. רוב הרוצחים הסדרתיים עוטים בתקופת הצינון מה שהרווי מ' קלקלי (Hervey M. Cleckley) ורוברט הייר כינו "מסיכה של שפיות" הגורמת לכך שרוב הסובבים אותם אינם חשים כי יש בהם משהו חריג{{הערה|1=הגדרת המונח "רצח סדרתי" נמצאת ב"מדריך למיון פשעים" מאת ברג'ס, ברג'ס ורסלר: Douglas, J., Burgess, A., Burgess, A., & Ressler, R. (1992). ''Crime Classification Manual''. Lexington, MA: Lexington Books.}}.
|- style="background:#336699; color:white;"
 
|
רוב מעשי הרצח משלושת הסוגים מבוצעים בדרך כלל על ידי אדם בודד, אף כי ישנן דוגמאות לרוצחים מכל אחד מהסוגים שפעלו בצוותים או בקבוצה.
|}
 
{|
==קווים לדמותם של רוצחים סדרתיים==
|+
[[קובץ:Ted Bundy mug shot.jpg|250px|ממוזער|[[טד בנדי]] - רוצח סדרתי שהודה בשלושים רציחות והוצא להורג בשנת 1989]]
ניסן ימניאק
מרבית הרוצחים הסדרתיים הם גברים, אך מוכרים גם מספר מקרים של נשים רוצחות סדרתיות. הרוצחים הסדרתיים מונעים בדרך כלל מתוך דחפים הקשורים בהשגה או בשמירה על כוח ומתוך דחף מיני כפייתי. לעתים קרובות חשים הרוצחים הסדרתיים חסרי יכולת או ערך, פעמים רבות כפועל יוצא של ילדותם, בה חוו [[השפלה נפשית|השפלה]], ניצול ו[[עוני]]. על פי רוב, מלווה את הרוצחים התחושה כי מעשי הרצח מהווים סוג כלשהו של [[נקמה]].
|- style="background:#336699; color:white;"
 
|
מעשי הרצח של רוב הרוצחים הסדרתיים הם תוצאה של דחף [[סדיזם|סדיסטי]] עז, המלווה בהיעדר יכולת לגלות הזדהות או אהדה לסבלם של אחרים. במקרים רבים, שואבים הרוצחים הסדרתיים סיפוק מסבלם של קורבנותיהם, מה שמכונה "פסיכופתיות", "סוציופתיות" או, לאחרונה, "הפרעת אישיות אנטי-חברתית", מונחים המגדירים התנהגות הכוללת פגיעה פיזית קשה לצורך השגת [[עונג]] ([[מיניות|מיני]], בדרך כלל) והרג הקורבנות באיטיות, לאורך תקופה ארוכה.
|}
 
{|
רוב הרוצחים הסדרתיים חווים תקופה של רגיעה לאחר ביצוע רצח ופועלים שוב רק כאשר הדחף הרצחני שב ומופיע. משך עת הרגיעה משתנה ויכול לנוע בין ימים ספורים לכמה שנים, ונוטה להתקצר ככל שאורכת תקופת לכידת הרוצח. הרוצח [[ג'פרי דהמר]], לדוגמה, רצח את קורבנו השני תשע שנים אחרי הראשון, אך שמונת הקורבנות האחרונים נרצחו בתוך שבעה חודשים בלבד.
|+
 
ניסן ימניאק
כאשר הם נתפסים, [[הגנת אי שפיות|טוענים חלק מהרוצחים הסדרתיים לאי-שפיות]] בעת ביצוע מעשי הרצח, ומקווים לזיכוי בשל אי שפיות זמנית או קבועה. טיעון זה נדחה ברוב המקרים בנימוק כי יכולתם השכלית של הרוצחים אינה פגומה במידה כזו שאין ביכולתם להבחין בין מעשה חוקי ובלתי חוקי או מעשה [[טוב]] ו[[רוע|רע]] מבחינה [[מוסר]]ית. נוסף על כך, רבים מן הרוצחים הסדרתיים מתכננים את מעשיהם בקפידה ואינם סובלים בדרך כלל מהזיות או מתעתועי חשיבה המונעים מהם לחמוק מרודפיהם או לטשטש את עקבותיהם.
|- style="background:#336699; color:white;"
 
|
==רקע ופסיכולוגיה==
|}
[[קובץ:Wuornos.jpg|250px|ממוזער|[[איילין וורנוס]] - הורשעה בשבע רציחות והוצאה להורג בשנת 2002]]
הרוצח הוא
לרוב הרוצחים הסדרתיים שנתפסו עד היום רקע משפחתי מעורער וידוע כי חלקם אף חוו ניצול ו[[התעללות]] מינית, גופנית או נפשית בילדותם. לעתים קרובות יש קשר הדוק בין סוג ההתעללות שחוו לבין פשעיהם. עם זאת, חלק מהרוצחים הסדרתיים טוענים, כי לא סבלו מהתעללות ואילו רוצחים אחרים גורסים כי סבלו מהתעללות ולו רק כדי לזכות באהדת הציבור, או כדי לרצות את ה[[פסיכולוג]]ים המשוחחים עמם. בגלל הקושי לדעת במדויק מה אירע בילדותם של רוצחים אלו, לא ניתן לדעת בוודאות מהו היקף ההתעללות שחוו בפועל.
 
רבים מהרוצחים הסדרתיים נוהגים לגלות עניין רב במעשי רצח כבר בילדותם או בתקופת הנעורים שלהם. עולם הדמיון שלהם פרוע והם מרבים לחלום בהקיץ על [[שליטה]], הכנעה ורצח, לרוב בשילוב אלמנטים מסוימים המופיעים לאחר מכן גם במעשי הרצח שלהם. רבים מהרוצחים שואבים הנאה מקריאת סיפורים על מעשי התעללות, [[אונס]], [[עינוי]] ורצח.
 
אחדים מהרוצחים הסדרתיים מפגינים אחד או יותר מסימני האזהרה במה שמכונה "[[שילוש מקדונלד]]": נטייה ל'''הצתת אש''' רק לצורך ההנאה שבהחרבת דברים, '''התעללות בבעלי חיים''' (המקורבת ל[[זוסדיזם]]), במיוחד כאשר היא מבוצעת בבעלי חיים גדולים ולצורך הנאתו הפרטית של המתעלל ולא כדי להרשים אחרים ו'''הרטבה במיטה''' עד גיל מאוחר. לאחרונה ביקשו מספר חוקרים לערער על תקפות המאפיינים הללו כמנבאים ממשיים לרוצח סדרתי בהתהוות. חוקרים אלה הצביעו על כך שחלק מן המאפיינים, או כולם גם יחד, רווחים במידה ניכרת בקרב ילדים ונערים.
 
מומחים אחדים אף טוענים, כי למן הרגע בו רוצחים סדרתיים מתחילים לפעול הם אינם יכולים להפסיק את מעשי הרצח, אלא לעתים נדירות. לאחרונה ערערו חוקרים אחרים גם על תפישה זו והצביעו על כך שהשימוש באמצעים כגון בדיקות [[DNA]] איפשר להביא ללכידתם של רוצחים סדרתיים שאינם מסוגלים לשלוט בדחפים הרצחניים שלהם. לכן, לדעת החוקרים, לקבוצה זו ייצוג יתר באוכלוסיית הרוצחים הסדרתיים שנתפשו.
 
==שכיחות התופעה==
קיימים דיווחים שונים על המידה בה רווחת תופעת הרצח הסדרתי. ה-[[FBI]] העריכה כבר בשנות השמונים כי בכל זמן נתון ישנם כ-35 רוצחים סדרתיים פעילים בארצות הברית.
 
בספרים פופולריים, שלא גיבו את הטיעונים המובאים בהם באסמכתאות כלשהן, טענו המחברים כי מספר הרוצחים הסדרתיים גדול בהרבה. כך, לדוגמה, טען ג'ואל נוריס{{הערה|1=Norris, Joel. ''Serial Killers: The Growing Menace''. Arrow Books, 1990}} כי בארצות הברית פועלים כחמש מאות רוצחים סדרתיים, וכי הם רוצחים חמשת אלפים איש מדי שנה. בערך רבע מכלל מקרי הרצח במדינה.
 
היקף התופעה, בשני המקרים, הוא עניין של השערות או הערכות שאינן מבוססות על עובדות ידועות כלשהן. חוקרים שונים{{הערה|1=, כגון Jenkins, B. (1994). ''Using Murder: The Social Construction of Serial Homicide''. NY: Aldine de Gruyter.}} טענו אף כי רוצחים סדרתיים הם מיתוס, יותר מאשר מציאות.
 
מספר המקרים המדווחים של מעשי רצח סדרתי במדינות המערב גדול יותר מזה המדווח במדינות אחרות. קרוב לוודאי שהסיבות לכך קשורות בעיקר לשיטות איתור פשיעה משופרות, דיווח נרחב על מעשי פשיעה, במיוחד חמורים, היעדר צנזורה ותחרות חופשית בין מקורות חדשותיים וכן הבדלים תרבותיים בין מדינות{{מקור}}.
 
על פי סרט התעודה Serial Killers: The Real Life Hannibal Lecters {{כ}}(2001), מתוך כלל הרוצחים שנתפסים בארצות הברית, כשני אחוזים הם רוצחים סדרתיים. על פי המדווח בסרט זה, שכיחות הרוצחים הסדרתיים בין כלל הרוצחים שנתפסים גבוהה יותר בארצות הברית מאשר מחוצה לה ובין מדינות המשנה של ארצות הברית, השכיחות היא הגבוהה ביותר ב[[קליפורניה]].
 
==רצח סדרתי לפני המאה העשרים==
[[קובץ:JacktheRipperPuck.jpg|250px|ממוזער|עמוד שער כתב עת משנת 1889 המתאר את דמותו המסתורית של [[ג'ק המרטש]]]]
ידוע כי מקרים של רצח סדרתי אירעו גם במאות קודמות, אך הדיווח עליהם היה על פי רוב לקוי, ולכן הקשה על איתור דפוסי הפעולה האופייניים של רצח סדרתי. נוסף על כך, ארגונו ועצמתו של כוח השיטור היה מוגבל הרבה יותר מזה של היום, עניין שהקשה מאוד על איתור רוצחים כאלו או הבאתם לדין.
 
שתי דמויות ידועות, שניתן לראות בהן רוצחים סדרתיים, היו זו של האציל [[ז'ילס דה רייס]], מעשירי [[צרפת]] במאה החמש עשרה, שהורשע בחטיפה, אונס ורצח של יותר ממאה נערים ונערות; ושל [[ארז'בט באתורי]], אצילה [[הונגרים|הונגרית]] שנאסרה בשנת [[1610]] והואשמה בעינוי וברצח של שש מאות נערות.
 
לטענת כמה מחוקרי ההיסטוריה של הפשע, מקרי רצח סדרתי נוספים אירעו במהלך ההיסטוריה, ומעשי הרצח הללו הם שעמדו ביסוד סיפורי אגדה על אנשי-[[ערפד]], [[איש זאב|אנשי זאב]] ואחרים. טענות כאלו, בהיעדר תיעוד תומך, נדונו להיוותר השערות בלבד.
 
תיעודים ראשוניים משמעותיים יותר של מעשי רצח סדרתי הופיעו בארצות המערב רק לקראת סוף המאה השמונה עשרה. [[ריכרד פרייהר פון קרפט-אבינג]], לדוגמה, תיאר מקרה כזה שהתרחש בשנות השבעים ב[[גרמני]]ה, בו [[איטלקים|איטלקי]] בשם אאוסביוס פידניילה רצח שישה אנשים. מקרה מפורסם נוסף היה זה של [[ז'וזף ושר]], שהוצא להורג בצרפת בשנת [[1898]] אחרי שהתוודה על רצח וקטיעת אבריהם של אחד עשר נשים וילדים. בארצות הברית הורשע שנתיים קודם לכן [[ה.ה הולמס]] שהודה בביצוע עשרים ושבעה מעשי רצח.
 
הרוצח הסידרתי המפורסם ביותר עד היום (אף שזהותו אינה ידועה עד היום והוא לא נתפס מעולם) הוא "[[ג'ק המרטש]]" ב[[לונדון]] בשנת [[1888]].
 
==טיפולוגיה של רוצחים סדרתיים==
===מיון על בסיס מאפייני התנהגות===
מספר גורמים העוסקים בחקר רצח סדרתי ניסו למיין את הרוצחים הסדרתיים לפי אבות טיפוס מסוימים. האף-בי-איי גורס כי ישנם שני סוגים עיקריים, אם כי שונים, של רוצחים סדרתיים: '''הטיפוס המאורגן''' ולעומתו '''הטיפוס הלא מאורגן'''. הולמס והולמס בנו על סמך חלוקה בסיסית זו מגוון תכונות המשויכות לכל אחד מסוגי הרוצחים{{הערה|1=Holmes, R. & S. Holmes. (2002). '''Profiling Violent Crime: An Investigative Tool''', 3e. Thousand Oaks, CA: [[SAGE Publications]].}}. מאחר שמספר הרוצחים הסדרתיים שנתפסו עד כה הוא קטן, אין אפשרות לבחינה מדעית ומדוקדקת של המיון והחלוקה כאמור. לפיכך, מיון זה מבוסס בעיקר על מידע אנקדוטלי.
 
{| border="1" width="60%" cellpadding="2" cellspacing="0" align="center"
|+ '''מאפייני שני הסוגים של רוצחים סדרתיים'''{{הערה|1=הטבלה מבוססת על המידע הנמצא [http://faculty.ncwc.edu/TOConnor/428/428lect06.htm כאן].}}
|+
ניסן ימניאק
{|
|+
ניסן ימניאק
|- style="background:#336699; color:white;"
|
|}
|- style="background:#336699; color:white;"
|מאורגנים