גאורגי מלנקוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 44:
מלנקוב נולד ב[[אורנבורג]] שב[[רוסיה]]. הוא הצטרף ל[[הצבא האדום|צבא האדום]] בשנת [[1919]] ולמפלגה הקומוניסטית באפריל [[1920]]. במהלך שירותו הצבאי, הוא היה [[קומיסר פוליטי]]. לאחר שעזב את הצבא בשנת [[1921]], הוא למד בבית הספר הטכני הגבוה ב[[מוסקבה]]. הוא סיים את חוק לימודיו בשנת [[1925]] ועבד עבור המפלגה הקומוניסטית והפך לאיש סודו של [[סטלין]]. הוא סייע לסטלין, יחד עם [[לברנטי בריה]] בעת "[[הטיהורים הגדולים]]" בסוף שנות השלושים, אם כי לאחר מכן הפך ליריבו של בריה.
 
מלנקוב הצטרף ל[[פוליטבירו]] בשנת [[1946]]. למרות יריבותו מול בריה ו[[אנדריי ז'דאנוב]], הוא שמר על חסדו של סטלין, בעיקר עם ירידת קרנו של זדנובז'דאנוב. בשלב זה הפך בריה שוב להיות בן בריתו של מלנקוב ויחד במהלך [[פרשת לנינגרד]] הם פעלו להרחקת מקורביו של ז'דנובדאנוב מתפקידי מפתח בלשטון. בחלקם הם הוצאו להורג ובחלקם שנשלחו ל[[מחנה עבודה|מחנות עבודה]]. בשנת [[1952]] התמנה מלנקוב למזכירות המפלגה. מותו של [[סטלין]] במרץ [[1953]] שלח את מלנקוב לעמדות הבכירות ביותר - בעזרת תמיכתו של בריה הפך ליושב ראש מועצת השרים (ראש הממשלה) כמו גם המזכיר הראשון של המפלגה, אך הוא נאלץ להתפטר מתפקיד המזכיר הראשון ב-[[13 במרץ]] עקב התנגדות בקרב חברים אחרים בפרזדיום. [[ניקיטה חרושצ'וב]] התמנה לתפקיד המזכיר הראשון במקומו בספטמבר, מה שהוביל לפתיחת עידן קצר של ה"דואומוורט" של מלנקוב-[[חרושצ'וב]].
 
מלנקוב היה ראש הממשלה במשך שנתיים. בעת שלטונו הוא התבטא רבות נגד [[נשק גרעיני|ההתחמשות הגרעינית]], והכריז ש"[[מלחמה גרעינית]] יכולה להוביל להרס גלובלי". הוא גם תמך בהסבת היצור ל[[מוצרי צריכה]] במקום [[תעשייה כבדה]].