קריית היובל – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Kiryat_HaYovel.jpg|שמאל|250px|הבלוקים של רחוב הנטקה בשנות ה50ה-50|ממוזער]]

[[קובץ:Kiryat Hayovel 1961.jpg|שמאל|250px|רחוב פלורנטין ב1961ב-1961|ממוזער]]

'''קריית היובל''' היא [[שכונה]] בת כ25כ-25,000 נפש בדרום מערב [[ירושלים]]. השכונה נוסדה בשנת [[1954]], שלוש שנים לאחר יובל [[הקרן הקיימת לישראל]] שחל בשנת [[1951]], ובו התכוונו להתחיל את בניין השכונה, ומכאן שמה.

קריית היובל שוכנת בדרום־מערב העיר ופרושה על מרומי רכס שכיוונו צפון-דרום וגובהו כ810כ-810 מ' מעל [[פני הים]], והיא נחשבת לאחת השכונות הגבוהות בירושלים. רכס קריית היובל יושב בין [[הר הרצל]] ושכונת [[עין כרם]] ממערבו. בדרום משתפל הרכס לעבר [[נחל רפאים]] וממזרח גובל ב[[נחל מנחת]]. בשל המיקום הגאוגרפי שלה צופה השכונה לנוף מרשים. מבחינת שכונות העיר השכונה ממוקמת מדרום לשכונת [[בית וגן]]; ממזרח לשכונת עין כרם ומעליה, וממזרח לקריית [[הדסה עין כרם]], ל[[קריית מנחם]] ול[[עיר גנים (שכונה)|עיר גנים]]; ממערב לשכונות בית וגן, [[רמת דניה]], [[רמת שרת]] ו[[מלחה (שכונה)|מנחת (מלחה)]] ומצפון ל[[גן החיות התנ"כי]] ולעיר גנים א'.

בשנת 1950 הוקצו 1,700 דונם להקמת השכונה אשר על פי התוכנית יועדה לכלול 2,000 יחידות דיור עבור עולים חדשים, ועוד כ1כ-1,000 יחידות דיור לארגונים המזוהים עם מפלגות שונות. כן הוקצה שטח בשכונה לאזור תעשייה{{הערה|{{חרות||בית מזמיל - שכונה עירונית חדשה|1950/10/09|00202}}}}. 30 משפחות ראשונות התגוררו בשכונה במאי 1951{{הערה|{{חרות||שכון בית מזמיל|1951/05/24|00430}}}}. בחודשים הראשונים לא היו בשכונה חשמל וטלפון{{הערה|{{חרות||משתכני בית מזמיל מתנים צרותיהם|1951/12/10|00419}}}}. הבתים נבנו באיכות גרועה ולאחר שנה נדרשו לשיפוץ יסודי{{הערה|{{הצופה||שיכון העולים בבית מזמיל|1952/11/25|00300}}}}. ביוני 1953 החל אכלוס של 100 דירות [[עמידר]] בשכונה, שנבנו בבניינים דו קומתיים, שכללו כל אחד 4 דירות{{הערה|{{על המשמר||נמסרו 100 דירות עמידר|1953/06/05|00709}}}}.

בתחילת שנותיה נבנו בשכונה בתים דו-קומתיים כשבכל בית יש ארבע יחידות דיור על שטח של פחות מחצי דונם. הבתים היו מצופי אבן "דבש" פראית ובשל כך הוענק להם הכינוי: "בתי אבן", יחידות הדיור הללו היו קטנות (כ33כ-33 [[מטר רבוע]]). יותר מאוחר הצטרפו אל בתי האבן צריפים עשויים עץ ו[[אזבסט]] שכונו בשם "אזבסטונים". נבנו שתי שכונות כאלו: האחת מסביב לערוץ הנחל שמערב דרום-מערב לקריית היובל, בינה לשכונת עיר גנים (אזבסטונים א'). והשנייה ממערב לבתי השכונה בכיוון עין כרם (אזבסטונים ב'). בהמשך, נבנו שיכונים עבור האנשים שישבו באזבסטונים. בכלל נבנו בשכונה שיכונים רבים: שיכון ותיקי [[ההסתדרות]], שיכון עובדי המדינה, שיכון עובדי [[משרד העבודה]], שיכון אזרחי של חברי [[הציונים הכלליים]] ועוד שיכונים (רבים מהם נבנו על ידי חברת [[שיכון עובדים]]). במשך שנותיה הראשונות, נחשבה השכונה ל[[שכונת עוני]]. לעזרתה באו שיכוני ה[[סטודנט]]ים שנבנו במרכזה (ברחוב גואטמלה ).

ב-[[1970]] הוקמה ממזרח לקריית היובל שכונת היוקרה [[רמת דניה]], שנקראת על שם החברה שבנתה אותה, ומי שהשיגה ידו עבר לשכונה החדשה. הקמת שכונות הלוויין של ירושלים לאחר [[מלחמת ששת הימים]] והחל מראשית [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה1970ה-70]] הביאה תושבים רבים לעזוב את השכונה העממית ולעבור לשכונות החדשות ([[נווה יעקב]], [[גילה]], [[הגבעה הצרפתית]] ו[[רמת אשכול]]) בהן אפשר היה להשיג דירות רחבות ידיים בתנאים נוחים. למרות זאת, לשכונה היו יתרונות: היותה שכונה מרכזית בדרום-מערב העיר, קרבתה ל[[מרכז רפואי הדסה|בית החולים הדסה עין כרם]] וליציאה ל[[תל אביב]] וכביש ישיר ורחב המוביל ממנה למרכז העיר (שדרות הרצל). בשל יתרונות אלו אימצו רבים את השכונה ובהם סטודנטים ב"הדסה" וב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]]. גם המרכז המסחרי של השכונה היה הצלחה וה[[מתנ"ס]]ים הראשונים שנבנו בה בסיועה של [[ההסתדרות]] סייעו להצלחה המקומית, השכונה הייתה למרכז [[תרבות]] והדבר הביא אנשים רבים מהמעמד הבינוני לעבור לגור בשכונה.

בעיצומה של [[האינתיפאדה השנייה]], ב-[[29 במרץ]] [[2002]], פוצצה עצמה מחבלת מתאבדת פלסטינית בכניסה ל[[סופרמרקט]] במרכז המסחרי של השכונה, ורצחה נערה ואת המאבטח חיים סמדר ז"ל אשר מנע בגופו את כניסתה של המחבלת.

שינוי בהרכב האוכלוסייה בשכונה נוצר בעקבות מעבר של תושבים [[יהדות חרדית|חרדים]] לשכונה, דבר שהביא אף למתיחת חוטי [[עירוב]] פרטי נוסף בשכונה.{{הערה|{{בשבע|עפרה לקס|"קרית היובל היא הבופור שלנו"|8101}}}}. בצפונה של קריית היובל יש הגירה פנימית מתמדת של אוכלוסייה חרדית משכונת [[בית וגן]] היקרה לשכונת קריית היובל הזולה יותר.

בשכונה פועל "ועד קריית יובל החופשית"{{הערה|[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/293224 מדוע וינשטיין אינו בולם הסתה נגד חרדים?], ערוץ 7, פברואר, 2015}} אשר הוקם במטרה לשמור על צביונה החופשי והפלורליסטי של השכונה, בין היתר על ידי מעקב ודיווח על פעילות גני ילדים חרדים ללא היתר חוקי.

בשכונה קיימים מספר מרכזים קהילתיים, המאוגדים תחת המנהל הקהילתי "יובלים": [[מתנ"ס]] גדול על שם [[פיליפ לאון]] ובו שירותי חברה ותרבות רבים וכן מנהל השכונה; "בית טיילור" השוכן ברחוב זנגביל כולל מרכז ספורט גדול, כמו גם גני ילדים מטעם המנהל הקהילתי; מרכז "הסנפלד" ברחוב שטרן כולל גנים, מרחבי פעילות וספורט, מרכז תעסוקה, מועדון גמלאים ומרחב קהילתי. בית הספר היסודי השכונתי על שם [[גרשון אגרון]] הוא בית ספר ממלכתי מבוקש. לאחרונה נפתחו שני בתי ספר יסודיים נוספים: תל"י בית וגן השוכן ברחוב וולטה עלית, ובית הספר הניסויי-ארגנטינה, הכולל גם גני ילדים. סמוך לשכונה נבנו [[בית ספר|בתי ספר]] הנחשבים למצוינים ובהם [[בית הספר התיכון על שם מיי בויאר]] ו[[בית הספר התיכון למדעים ולאמנויות]]. בנוסף, בשכונה פועלים כמה ארגונים חברתיים כגון "מהפך" "בקהילה" ו"יובלים". ארגונים אלו פועלים בשכונה בשיתוף עם המנהל הקהילתי לרווחת תושבים הנמצאים בסיכון רווחתי. בשכונה פועלות מספר תנועות נוער המושכות אליהן את צעירי השכונה: קן פעיל של תנועת הנוער "[[השומר הצעיר]]", שבט של תנועת הנוער [[הצופים העבריים]], שבט היובל, וסניף פעיל של תנועת הנוער "[[בני עקיבא]]", שהוקם ב-[[1972]]. בשכונה גם שוכן קן קריית היובל של [[הנוער העובד והלומד]] וכמו כן גם משרדי מחוז ירושלים של התנועה. בשכונה פועל גם [[בית חב"ד]] שמפעיל [[בית תמחוי]], חלוקת מצרכי מזון, שיעורי תורה ופעילויות שונות. בשנת 2006 הוקמה בשכונה [[תנועה לתורה מנהיגה|ישיבה לתורה מנהיגה]] בראשות הרב [[שמעון אור]]. לאחרונה, [[ישיבת הר המור]], עברה משכונת בית וגן לקריית היובל.

בתחומי קריית היובל, בפינת הרחובות טהון והנרייטה סולד, נמצא [[המפלצת|גן רבינוביץ]] (המכונה: "גן המפלצת") ובו פסל המפלצת (ששמה האמיתי "גולם"), מתנת הפסלת [[ניקי דה סיינט־פאל]] לילדי ירושלים. האתר הנוהוא אייקון ירושלמי אהוב במיוחד על ילדי ירושלים ובאים אליו מכל רחבי העיר.