הבדלים בין גרסאות בדף "מקדונל דאגלס DC-10"

מ (הורדת שימוש בתג br*)
* [[21 במאי]] [[1979]] [[טיסה 191 של אמריקן איירליינס]] יצאה מנמל תעופה אוה'ייר בשיקגו ללוס אנג'לס. חצי דקה לאחר ההמראה איבד הטייס את השליטה. המטוס נטה בחוזקה שמאלה והתרסק לתוך אתר קראוונים במרחק 5 ק"מ מנמל התעופה. 273 אנשים שהיו על המטוס נהרגו ועוד 3 אנשים באתר הקראוונים. לאחר החקירה התברר שמנוע אחד כבר נפל מהמטוס בזמן ההמראה. המנוע עף מעל הכנף ופגע בה. הוא הוריד חלק קטן מהכנף, וגרם לחור במערכת הפנאומטית של המטוס שגרמה ללוח הכנף הזזה לחזור חזרה. בעקבות התאונה קורקעו שוב כל מטוסי DC-10. לאחר חקירת סיבות התאונה התברר שהאשמה היא על מכונאים של ג'נרל אלקטריק שהרימו את המנוע ואת הפיילון (החלק המחבר בין המנוע לכנף בשלוש נקודות) ביחד על מנת לחסוך זמן וכסף וזאת בניגוד להוראות מקדונל דאגלס לפרק את המנוע מהפיילון ואז את הפיילון מהמנוע. המנוע עם הפיילון נחבטו בטעות במטוס כאשר הורמו על ידי מלגזה וזה גרם לסדק בפיילון. כך שבזמן ההמראה כבר על מסלול ההמראה הפיילון ניתק מהכנף יחד עם המנוע, פגע בכנף וגרם לחור במערכת ההידאולית. בעקבות התאונה מקדונל דאגלס שמו במטוס מערכת הידאולית חילופית למקרה והראשונה תצא מכלל שליטה. בעקבות התרסקות טיסה מספר 191 של אמריקן איירליינס התגלו עוד ליקויים בתכנון המטוס כגון מנגנון נעילה לקוי ומיקום מערכת ההידראולית בקצה הכנף. במטוסים מסוגים אחרים המערכת נמצאת במרכז הכנף.
 
* [[29 בנובמבר]] [[1979]] - מטוס DC-10-30 של חברת ב[[טיסה 901 של אייר ניו זילנד]] התרסק לתוך [[הר ארבוס]] ב[[אנטארקטיקה]]. כל 257 האנשים שהיו על המטוס נהרגו. הגורם להתרסקות היה תסביך מערכות והתעלמות מכך שהמטוס לא היה כשיר לטיסה.
 
* [[19 ביולי]] [[1989]] - טיסה 232 של [[יונייטד איירליינס]]. ב[[סו סיטי]], [[איווה]]. המנוע השני (על הזנב, מתוצרת [[ג'נרל אלקטריק]]) ניזוק וגרם לקרע במערכת ההידראולית. עם גילוי הקרע, גויס אחד מנוסעי המטוס שהיה מאמן טיסה במקצועו, ועזר לצוות ליישר את המטוס בשימוש במנועים בלבד. עם איבוד השליטה בגובה המטוס, החלו בירידה למסלול 22 בנמל התעופה של סו סיטי, בניגוד להוראות שקבעו כי עליהם לנחות במסלול 31. 4 שניות לפני הנחיתה אבדה השליטה על איזון המטוס עקב פעילות יתר של המנוע הימני (מנוע 3) והמטוס התרסק על הכנף. על הכנף פרצה שרפה שגררה את המטוס לאורך המסלול הקצר, ושברה אותו לכמה חלקים עיקריים: חרטום, תא נוסעים, כנף וזנב. הכנף התקינה פרצה בשריפה גם היא. מתוך 296 האנשים ששהו על המטוס, נהרגו 110 ואשת צוות אחת במהלך ההתרסקות. חקירה ממשלתית גילתה שדסקית המנוע השני לא הייתה עשויה מטיטניום טהור לפי התקן, ולכן נסדקה במהלך 15 שנות שירותה. בטיסה לא יכלה הדסקית לעמוד בלחץ, התפרקה לרסיסים אשר חתכו את המערכות ההידראוליות ושברו את כנף המטוס, וזה מה שהסביר את צליל ה"בום" שנשמע בתוך תא הנוסעים. המטוס פונה מנמל התעופה ויונייטד הפסיקה את שימושה במטוסים אלו לצמיתות.