ליל ההלקאות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
שורה 1:
'''ליל ההלקאות''' הוא שמה של פעולת תגמול של ה[[אצ"ל]] בה הולקו קצינים וחיילים בריטיים כפעולת תגמול נגד השלטון הבריטי בארץ ישראל.
 
==הרקע==
[[קובץ:תמונה 1192.jpg|שמאל|ממוזער|300px|אנדרטה לשלושת עולי הגרדום מ"ליל ההלקאות"- בגן עולי הגרדום ב[[פתח תקוה]]]]
[[קובץ:תמונה 1193.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט הסבר בגן עולי הגרדום בפתח תקוה]]
ב-[[13 בספטמבר]] [[1946]] ביצע האצ"ל התקפה על [[בנק עות'מןעותומן]] ב[[יפו]] בה נתפסו חמישה מלוחמיו: יהודה כ"ץ, אהרון יפה, בנימין נס, [[אליעזר סודיט]] ובנימין קמחי (יוסף מונצ'ש). כ"ץ וקמחי היו אמורים להישפט יחד ב- 11 בדצמבר אך בגלל שהעד שזיהה את כ"ץ נעדר, נשפט קמחי לבדו. הוא הואשם בנשיאת נשק, ביצוע שוד ופציעת סגן מנהל הבנק. קמחי סירב להודות באשמה, כפר בסמכות בית המשפט הבריטי לשפוט אותו ונידון ל-18 שנות מאסר ו-18 מלקות. למחרת היום נשפטו נס וסודיט שבהוראת המפקדה נדרשו לנהל משפט רגיל ונידונו ל- 15 שנות מאסר. ב- 14 בינואר 1947 נשפט יהודה כ"ץ על חלקו בשוד. כ"ץ סירב להכיר בסמכות בית המשפט ונידון למאסר עולם. עונש של 12 מלקות הוטל באותה עת גם על פעיל האצ"ל אהרון כהן על החזקת חומרי תעמולה מחתרתייםלמחתרתיים.
 
עונש המלקות היה נפוץ אותו זמן ברחבי האימפריה הבריטית; הן בארצם והן במושבותיהם. גם בארץ ישראל הופעל החוק המתיר להלקות עבריינים קטינים. ל[[מנחם בגין]] היו זכרונותזיכרונות מרים בקשר לעונש המלקות. בהיותו בן שבע צפה בהלקאות פומביות של יהודים בעירו [[ברסט ליטובסק|בריסק]] וכן הושפע מפרשת [[הירש לקרט]] שהוצא להורג לאחר שהתנקש בחיי המושל הרוסי שציווה להלקות בפומבי עצירים פוליטיים יהודים. עם קבלת הידיעה על העונש, פרסם האצ"ל הודעה בעברית ובאנגלית:
:חייל עברי שנפל בשבי האויב, "נידון" על ידי "בית דין" של צבא הכיבוש הבריטי למלקות.
:אנו מזהירים את ממשלת הדיכוי מפני הוצאה לפועל של עונש משפיל זה.
שורה 15:
 
==הפעולה==
ביום ראשון בערב יצאו לפעולה חוליות לוחמי האצ"ל כדי "לתפוס בעלי דרגה בריטיים ולהוכיח להם כי גם לשוט שני קצוות". ב[[נתניה]], נכנסה חוליית אצ"ל חמושה למלון "מטרופול", ופקדה על קצין בריטי בדרגת רב-סרן שיגיע עמה. הקצין הובל לחורשת אקליפטוסים, שם הוסבר לו עונשו ובה הולקה 18 מלקות. לאחר שעה חזר הקצין בתחתוניו למלון. ב[[ראשון לציון]] נתפס סרג'נט מהדיוויזיה המוטסת והולקה ברחוב.
 
ב[[תל אביב]] נחטפו שני סמלים בריטיים ברחוב הירקון, והובלו ל[[גן העיר (תל אביב)|גן הדסה]]. שם הולקה כל אחד 18 מלקות. באותו זמן נתפסו גם שני סמלים ליד מלון "ארמון" ובצפון העיר הולקו גם הם כל אחד 18 מלקות.
שורה 30:
פעולת ההלקאות יצרה זעזוע בבריטניה. היה מדובר בהשפלה ראשונה מסוגה לצבא ולקצונה הבריטית בתולדות האימפריה. העולם לעג לבריטים. בפריז פורסמה באחד העיתונים קריקטורה שבה נראה חייל בריטי המגן בכובע הפלדה שלו על עכוזו‏‏{{הערה|1=[[מנחם בגין]], '''המרד''', הוצאת אחיאסף (הפרק: מלקות)}}. לאחר ההלקאות פרסם האצ"ל אזהרה נוספת שנועדה למנוע את הלקאתו של אהרון כהן.
 
עונש המלקות על אהרון כהן בוטל משום שמיד אחרי אירועי התגמול שונה החוק הבריטי ועונש המלקות הוגבל לצעירים שטרם מלאו להם 16 שנים. מאוחר יותר הורה מפקד הצבא הבריטי בארץ לא להטיל עוד את עונש ההלקאה. [[ווינסטון צ'רצ'יל|צ'רצ'יל]] שחרד לכבוד הבריטי כעס על עניין ה"התקפלות", ואמר כי מדובר בדרך "למפלה מחפירה" ("abject defeat"). עונש המלקות אכן לא הוטל עוד בימי המנדט הבריטי אחרי כן.
 
בכרוז שפרסם בגין לאחר מכן נכתב {{ציטוטון|בתולדות האמפריה הבריטית לא הייתה פגיעה כזאת במשך מאות שנים. בתולדות ישראל לא הייתה תגובה כזאת במשך אלפיים שנה. היו אף יהודים שנשקו את השוט, ישנם עוד כאלה בישראל, אפילו בארץ ישראל.}}{{הערה|עמוד 92}}