חוק המכסים סמוט-האולי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 5:
בשנת 1927 המליצה הועדה הכלכלית של [[חבר הלאומים]] על ביטול ה[[מכס]]ים בין מדינות. אולם המלצות אלו לא יושמו והנהגות המדינות, בלחץ יצרנים מקומיים, נטו לתמוך בהעלאת מכסים. בשנת 1928 הועבר ב[[צרפת]] חוק להעלאת מכסים. לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית בנובמבר 1928 הבטיח הובר להעלות את המכסים על תוצרת חקלאית, בהתאם למסורת תמיכה בחוקי מכסים שהייתה ארוכת שנים ב{{ה|מפלגה הרפובליקנית}}.
לאחר הבחירות, עוד טרם הושבע הובר לנשיא, החל וויליס האולי, חבר רפובליקני של בית הנבחרים מ[[אורגון]], יושב ראש הועדה הכלכלית, בישיבות לגיבוש רפורמה במכסים. המטרה המקורית הייתה להשוות את המכסים הנמוכים על תוצרת חקלאית, לאלו על מוצרים תעשייתיים, על ידי העלאת מכסים על תוצרת חקלאית והורדת מכסים על מוצרים תעשייתיים. אולם הגרסה של החוק שעברה בבית הנבחרים במאי 1929, ברוב של 264 מול 147 מתנגדים, כללה העלאה של המכסים על תוצרת חקלאית וגם על תוצרת תעשייתית. החוק העלה 845 מכסים והוריד 82{{הערה|שם=אקונומיסט}}. בחוק תמכו 244 רפובליקנים ו-20 דמוקרטים. החוק עבר לסנאט, בה דרשו סנאטורים רבים להעלות את המכסים על התוצרת של המדינה שלהם כתנאי להצבעה עבור החוק. הגרסה שעברה לבסוף בסנאט, במרץ 1930, לאחר פרוץ [[השפל הגדול]], כללה 1253 שינויים לעומת החוק שעבר בבית הנבחרים. החוק עבר בסנאט ברוב של 44 מול 42. בהמשך הושגה פשרה בין נוסחי החוקים, בעיקר בהעלאת תעריפי המכס לרמות הגבוהות יותר בגרסה של בית הנבחרים. החוק המאוחד עבר בבית הנבחרים ברוב של 222 מול 153. החוק הסופי העלה 890 מכסים והוריד 253 מכסים. החוק גם פטר 75 סוגי סחורות ממכס והטיל מכס על 48 סחורות שעד אז היו פטורים מהם{{הערה|{{דבר||חוק המכס החדש באמריקה|1930/06/17|00114}}}}. שדולה של חקלאים ותעשיינים בבית הנבחרים ובסנאט פעלה לאישור החוק בשני בתי הקונגרס. החוק נקרא על שם ויליס האולי וריד סמוט, סנאטור רפובליקני מ[[יוטה]] שהיה יושב ראש ועדת הכספים של הסנאט.
במאי 1930 פנו מעל 1000 כלכלנים, בהם [[אירווינג פישר]], בעצומה אל נשיא ארצות הברית בבקשה להטיל וטו על החוק, על פי הסכמה רחבה בקרב הכלכלנים שמדובר בחוק מזיק{{הערה|שם=אקונומיסט}}. גם [[הנרי פורד]] ניסה לשכנע את הובר להטיל וטו על החוק. תומאס למונט, מנכ"ל [[ג'יי פי מורגן צ'ייס|ג'יי פי מורגן]] סיפר שהתחנן בפני הובר שלא יאשר את החוק, אותו כינה טפשי{{הערה|שם=אקונומיסט|[http://www.economist.com/node/12798595 The battle of Smoot-Hawley], The Economist, December 18, 2008}}.
שורה 11:
חוק המכסים סמוט-האולי העלה את המכס על מוצרים חקלאיים ובנוסף להם על מגוון רחב של מוצרים נוספים, כמו עור ונעליים, מוצרי טקסטיל, כימיקלים, משי וקטיפה, חרסינה ומוצרי זכוכית. אחרי אישור החוק הגיעו שיעורי המכסים לרמה הגבוהה ביותר מאז ומעולם בארצות הברית.
העלאת המכסים הציתה מלחמת מכסי-תגמול בכל רחבי העולם, שהתרעמו על העלאת המכסים על ידי [[ארצות הברית]]{{הערה|{{דבר||המכס החדש באמריקה מעורר תלונות באירופה|1930/06/18|00101}}}}. המקרים הבולטים ביותר של העלאות מכסים בעקבות חוק סמוט האולי היו ב[[ספרד]], [[איטליה]], [[שוויץ]] ו[[קנדה]]{{הערה|[http://business.uni.edu/economics/themes/milder.pdf Parade of Protection: A Survey of the European Reaction to the Passage of the Smoot-Hawley Tariff Act of 1930]}}. אלו פגעו במיוחד בחקלאות האמריקאית, שהתבססה על ייצוא, והעמידו אותה בעמדת נחיתות מובהקת מול מתחריה הזולים יותר ובראשם [[ברית המועצות]]. להעלאת המכסים העולמית הייתה השפעה משמעותית על היקף הסחר העולמי{{הערה|שם=אקונומיסט}}, מצב שהוביל להגברת החולשה הכלכלית והשפל בארצות הברית.
לקראת הבחירות לנשיאות של 1932 ביקר רוזוולט את החוק ובשנת 1934 חוקק חוק שאפשר לנשיא להוריד מכסים.
| |||