אסון אייברוקס (1971) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
שורה 6:
ביום ראשון, 2 בינואר 1971, נערך באצטדיון משחק של שתי קבוצות הכדורגל הידועות של גלאזגו - קבוצת [[סלטיק]] נגד קבוצת [[גלאזגו ריינג'רס]], בנוכחות כ-80 אלף צופים. בסיום המשחק עזבו אלפי צופים את האצטדיון דרך שער 13. אז אירע האסון, כאשר מאות אנשים מעדו במדרגות אל השער ונערמו זה על גבי זה לגובה של קרוב לשני מטרים. רבים מהניספים מתו מחנק. ביניהם היו ילדים רבים, שהצעיר שבהם היה בן שמונה.
 
לא היה זה האסון הראשון באייברוקס. ב-5 באפריל 1902, במהלך משחק בין נבחרות אנגליה וסקוטלנד, קרס יציע בנוי עץ באצטדיון. הארוע הביא למותם של 25 אנשים ולפציעתם של למעלה מ-500. ב-16 בספטמבר 1961 נרמסו למוות שני אנשים במדרגות שער מס' 13 באצטדיון ו-70 נפצעו. בשתי תאונות אחרות באותו מקום - ב1967 וב-1969 - נפצעו מספרעשרות אנשים נוספים.
 
==לאחר האסון==
שופט מקומי בגלאזגו קבע כי האסון התרחש בשל רשלנותה ואף אדישותה של בעלת האצטדיון, קבוצת גלאזגו ריינג'רס. בעקבות זאת תבעו קרובי הניספים פיצוייםפיצויי נזיקין מהקבוצה, אשר לא חלקה על קביעת אחריותה בעניין.
 
האסון הביא את ממשלת בריטניה לערוך בדיקה מעמיקה בנוגע לבטיחותם של מתקני ספורט במדינה. היא מינתה את השופט הסקוטי לורד ויטלי לחבר דו"ח בנושא. דו"ח זה היווה את הבסיס למדריך הירוק - מדריך לבטיחות מתקני ספורט, שפורסם ב-1973. האסון גם הביא לעריכת שיפוץ מקיץ באייברוקס, וב-1981 הושלמה הסבתו לתכולה של 44 אלף צופים (עד 1990 הוגדלה תכולתו ל-50 אלף), ו[[אופ"א]] העניקה לאייברוקס מעמד של אצטדיון בדרגה של חמישה כוכבים.
 
במשך שנים רבות הונצח האסון על ידי שלט זיכרון שנקבע על קיר האצטדיון. בשנת 2001, ביום השנה השלושים לאסון, נחנכה בו אנדרטה שהנציחה את שמות כל הנספים באסון וכן את שמות אלו שניספו באסונות 1902 ו-1967. ב-2011, ביום השנה הארבעים לאסון, ניצבו הנוכחים בפתיחת משחק בין ריינג'רס לסלטיק בדקת דומייה לזכר הנספים.
 
==קישורים חיצוניים==