ויקיפדיה

תלת-חתרית – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ ←‏ירידתה של התלת-חתרית: תיקון טעות הקלדה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד
מ קישורים פנימיים
שורה 86:
בתקופות מאוחרות יותר הושג הניצחון במערכות ימיות על ידי השתלטות פיזית על כלי השיט של האויב. הייתה זו השיטה העיקרית לניצחון בקרב ימי עד סוף [[המלחמות הנפוליאוניות]] בתחילת [[המאה ה-19]]. ואולם, במאה ה-5 וה-6 לפנה"ס הדגש העיקרי היה גרימת נזק מרבי לספינת האויב. מספר הנחתים שנישאו על התלת-חתרית היה קטן יחסית, כאמור לעיל, והציים העיקריים סמכו יותר על מיומנותם בהשטת כלי השיט. יחד עם זאת, ציים שחשו שיכולתם הימית נמוכה יותר נטו לשאת יותר נחתים, ובכל מקרה לפני כניסה לקרב קופלו התרנים וכל חלק אחר שעלול היה להוות עוגן לחבלים שיוטלו מספינת האויב כהתחלה להשתלטות פיזית.
בעת קרב, היו לטרירמות מגוון של טקטיקות לחימה. שיטה אחת נקראה ביוונית "[[פריפלוס]]" (periplous) – "לשוט מסביב" – הקפת האויב כדי לתקוף אותו מאחור, בירכתיים – נקודת התורפה של התלת-חתרית. שיטה אחרת נקראה "דייקפלוס" (diekplous) – "להפליג דרך" – התקפה מרוכזת שנועדה לשבור את מערך האויב, לעבור דרכו ולחזור לתקיפה מאחור; ו"קיקלוסיס" (kyklosis) – מעגל – טקטיקה הגנתית, שבה נערך הצי במעגל, כדי להתגונן מפני תקיפה בשיטות הקודמות. בכל השיטות הללו, היכולת להאיץ במהירות, לחתור במהירות, ולפנות בחדות רבה יותר מהאויב הייתה קריטית.
 
==ירידתה של התלת-חתרית==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/תלת-חתרית"