פסולת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (5)* |
הנדב הנכון (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''פסולת''', '''אשפה''' או '''זבל''' אלו
== פסולת מוצקה - הגדרה ==
כלל השאריות המוצקות הנוצרות כתוצאה מפעילות האדם במקומות חיותו ופעילותו.
=== הגדרות
להלן רשימת הגדרות של סוגי פסולת, כפי שהם מופיעים בלשונם ב[[חוק]] שמירת הניקיון [[תשמ"ד]], [[1984]]:
*'''פסולת מעורבת''' - פסולת מוצקה מכל מקור שהוא, לרבות ממשק בית, מבית עסק, מ[[תעשייה]] או מ[[חקלאות]], המכילה מרכיבים [[אורגניזם|אורגניים]] ו[[אנאורגניים]] מעורבים כגון שאריות [[מזון]], אריזות [[פלסטיק]] או [[גזם]], ואשר אינה מכילה חומר מסוכן.
*'''פסולת
*'''שארית מיון פסולת''' - פסולת הנוצרת בתהליך מיון והפרדה של פסולת מעורבת ואשר חומר אורגני רקבובי מהווה עד חמישה אחוזים ממשקלה.▼
*'''[[בוצה]]''' - חומר שהוא תוצר לוואי של תהליך טיפול ב[[שפכים]] במפעל טיפול בשפכים, למעט חומר כאמור המתקבל בתהליך המקומי של טיפול בשפכים שמבוצעים בו סינון גז והפרדת [[חול]] ו[[שמן|שמנ]]ים, ואשר אינו מכיל חומר מסוכן.▼
*'''בוצה תעשייתית''' - בוצה הנוצרת בתהליך טיפול בשפכי תעשייה ואשר מכילה חומר מסוכן.▼
▲'''שארית מיון פסולת''' - פסולת הנוצרת בתהליך מיון והפרדה של פסולת מעורבת ואשר חומר אורגני רקבובי מהווה עד חמישה אחוזים ממשקלה.
▲'''[[בוצה]]''' - חומר שהוא תוצר לוואי של תהליך טיפול ב[[שפכים]] במפעל טיפול בשפכים, למעט חומר כאמור המתקבל בתהליך המקומי של טיפול בשפכים שמבוצעים בו סינון גז והפרדת [[חול]] ו[[שמן|שמנ]]ים, ואשר אינו מכיל חומר מסוכן.
▲'''בוצה תעשייתית''' - בוצה הנוצרת בתהליך טיפול בשפכי תעשייה ואשר מכילה חומר מסוכן.
== מקורות הפסולת המוצקה ==
*'''עירוני-ביתי''': שיירי מזון, אריזות מזון ומוצרים, מוצרים פגומים או מוצרים שתם השימוש בהם, פסולת גינון.
*'''משרדים ובתי עסק:''' גזם, פסולת מסחרית, פסולת בניין, גרוטאות מתכת. ▼
*'''
*'''חקלאות''': שאריות דשנים, שאריות חומרי הדברה, שאריות מזון של משק החי, גזם, אריזות, יריעות פלסטיק, הפרשות בע"ח. ▼
*'''רפואה''': פסולת מבתי חולים, מרפאות ומעבדות רפואיות. ▼
▲'''משרדים ובתי עסק:''' גזם, פסולת מסחרית, פסולת בניין, גרוטאות מתכת.
*'''מכוני טיהור שפכים''': בוצה ▼
▲'''חקלאות''': שאריות דשנים, שאריות חומרי הדברה, שאריות מזון של משק החי, גזם, אריזות, יריעות פלסטיק, הפרשות בע"ח.
▲'''רפואה''': פסולת מבתי חולים, מרפאות ומעבדות רפואיות.
▲'''מכוני טיהור שפכים''': בוצה
== הרכב הפסולת המוצקה ==
פסולת מתקשרת באופן ישיר לפיתוח האנושי מבחינה [[טכנולוגיה|טכנולוגית]] ו[[חברה|חברתית]] כאחד. הרכב הפסולת משתנה בהתאם למקום ולזמן ומושפע מרמת החיים, מהרגלי הצריכה ומהתרבות של כל חברה. פיתוח [[תעשייה|תעשייתי]] והמצאת חידושים מתקשרים באופן ישיר לסוגי פסולת שונים הנוצרים או מושפעים מכך. קיימים הבדלים ניכרים בין מדינות מפותחות לבין מדינות מתפתחות מבחינת הרכב הפסולת, וכך גם בין אזורים עירוניים לבין אזורים כפריים.
=== תכונות הפסולת הביתית ===
מקובל לשרוף את האשפה במשרפות מיוחדות ולנצל את החום הרב שמשתחרר לצורך הפקת אנרגיה חשמלית באמצעות יצירת קיטור והעברתו לטורבינה. לכן חשוב לדעת את ערך ההיסק של הפסולת. ערך זה תלוי בכמות החומרים הדליקים שבפסולת (נייר, קרטון, עץ, חומרים אורגניים) ובכמות המים שבפסולת (אידוי המים צורך אנרגיה).▼
3. אי יציבות וריחות – שיירי המזון מוכרים למפרקים בטבע ולכן הם מפורקים בפירוק אירובי כאשר הם על פני ערימות הפסולת (שם יש חמצן), ובפירוק אנאירובי כאשר הם בתוך ערימת הפסולת (שם אין חמצן).▼
#'''רטיבות '''– גוף הצמחים ובעלי החיים מורכב מאחוז גבוה של מים (כ- 70%). לכן החומרים האורגניים בפסולת שמקורם בשיירי פירות וירקות ומזונות אחרים מכילים כמות גבוהה של מים. בישראל הפסולת רטובה במיוחד בגלל הכמות הגבוהה של החומרים האורגניים. הם נקראים חומרים רקבוביים. באריזות שהכילו נוזלים, נותרו שאריות מהנוזלים והם מרטיבים את הפסולת המוצקה. בעת איסוף הפסולת ודחיסתה, עובר חלק מן הרטיבות גם למרכיבים של פסולת שלא הכילו מים במקור, ובעיקר למרכיבים הסופגים מים כמו מוצרי נייר וטקסטיל. בישראל הפסולת רטובה במיוחד בגלל הכמות הגבוהה של החומרים האורגניים המצויים בפסולת ובגלל האקלים הלח באזורים רבים בארץ. הפסולת הביתית מכילה כ-60% נוזלים.
▲#'''ערך היסק''' – בעת שריפת פסולת מוצקה משתחרר חום רב. כמות החום (האנרגיה) שניתן להפיק משריפת ק"ג פסולת מציינת את ערך ההיסק. יחידות ערך ההיסק הן קילו קלוריות לק"ג (ק"קל/ק"ג). מקובל לשרוף את האשפה במשרפות מיוחדות ולנצל את החום הרב שמשתחרר לצורך הפקת אנרגיה חשמלית באמצעות יצירת קיטור והעברתו לטורבינה. לכן חשוב לדעת את ערך ההיסק של הפסולת. ערך זה תלוי בכמות החומרים הדליקים שבפסולת (נייר, קרטון, עץ, חומרים אורגניים) ובכמות המים שבפסולת (אידוי המים צורך אנרגיה).ערך היסק גבוה יתקבל ככל שכמות החומרים הדליקים תהיה גבוהה יותר וכמות המים נמוכה יותר. ערך ההיסק של הפסולת בישראל נמוך יחסית למדינות אחרות כמו למשל ארצות הברית בשל האחוז הגבוה של חומרים אורגנים בפסולת ובשל תכולת המים הגבוהה שבפסולת.
▲
בפירוק אירובי נוצרים גזים, בעיקר פחמן דו-חמצני (CO<sub>2</sub> ) ומים (H<sub>2</sub>O), שאינם גורמים למטרדים, ותוך מספר שבועות מתקבלים חומרים יציבים יחסית המשמשים כחומרי דשן.
לכן, צריך לאוורר ולערבל את ערימות האשפה על מנת לאוורר אותן ולהכניס לתוכן אוויר. לצורך פירוק אירובי צריך לשמור על תנאי רטיבות, טמפרטורה ואוורור מתאימים.
בפירוק אנאירובי נוצרים גזים שונים, רעילים ובעלי ריח חריף כמו: אמוניה (NH<sub>3</sub>), מימן גופרי (H<sub>2</sub>S), ומתאן ((CH<sub>4</sub>, העלולים לסכן בני אדם ובעלי חיים. נוסף לכך, גז המתאן הוא גז דליק העלול לגרום להתלקחותן של שריפות בערימות הפסולת.
תהליכי הפירוק האנאירובי
לחומרי המזון נמשכים בעלי חיים שונים כמו מכרסמים ועופות העלולים להעביר חיידקים פתוגנים (מחוללי ומעבירי מחלות) מהאשפה היישר לבעלי החיים ולאדם. כמו כן, אם אתר האשפה נמצאת ליד שדה תעופה, הציפורים מהוות מטרד למטוסים.▼
▲תהליכי הפירוק האנאירובי הם איטיים יותר ונמשכים שנים רבות בשל זמן הפירוק הארוך ולכן האשפה הופכת למטרד תברואתי וסביבתי. ככל שהפסולת תהיה רטובה יותר יתחיל בה פירוק אנאירובי.
▲לחומרי המזון נמשכים בעלי חיים שונים כמו מכרסמים ועופות העלולים להעביר חיידקים פתוגנים (מחוללי ומעבירי מחלות) מהאשפה היישר לבעלי החיים ולאדם.
הפסולת הביתית היא פונקציה של אזור המגורים, מספר התושבים באותו האזור ורמת הצריכה. החל משנות ה-80 של המאה הקודמת ניתן לראות עליה בכמות הפסולת השנתית בכל אזורי הארץ.
שורה 96 ⟵ 58:
{{ערך מורחב|מדרג הפסולת}}
עד סוף המאה ה-20 [[הטמנת פסולת]] הייתה הגישה הנפוצה לטיפול בפסולת במרבית מדינות העולם. על-פי גישה זו אוספים את כל הפסולת כפי שהיא, ללא טיפול נוסף, ומטמינים אותה בקרקע. הטמנת הפסולת גורמת לדלדול במשאבים ויוצרת מחסור בהם. במטרה לצמצם את כמות הפסולת ולחסוך במשאבי טבע החלו לנקוט בגישות שונות להתמודדות עם בעיית הפסולת. ארבע מהחלופות לטיפול בפסולת מכונות ארבעת ה- R משום שהאות האנגלית הראשונה בשמן היא R:
*'''[[הפחתה במקור]] - Reduce''' - הפחתת כמות הפסולת הנוצרת או מניעת היווצרותה באמצעות נקיטת פעולות מקדימות כגון: צריכה מתוכננת מראש, הפחתה בכמות החומרים במוצר ובאריזה, חיי מדף ארוכים של מוצרים. ▼
*'''[[שימוש חוזר]] - Reuse'''- שימוש בכלים ובמוצרים מספר רב של פעמים לצורך אותה מטרה שלשמה נוצרו.▼
▲'''[[הפחתה במקור]] - Reduce''' - הפחתת כמות הפסולת הנוצרת או מניעת היווצרותה באמצעות נקיטת פעולות מקדימות כגון: צריכה מתוכננת מראש, הפחתה בכמות החומרים במוצר ובאריזה, חיי מדף ארוכים של מוצרים.
*'''[[מיחזור]] - Recycle''' - ניצול חומרי פסולת להפקת חומרי גלם שישמשו ליצירת מוצרים חדשים.▼
*'''[[התמרה]] - Recovery''' - הפקת אנרגיה מפסולת▼
▲'''[[שימוש חוזר]] - Reuse'''- שימוש בכלים ובמוצרים מספר רב של פעמים לצורך אותה מטרה שלשמה נוצרו.
*'''[[הטמנה סניטרית]]''' - העברת הפסולת לאתרי פסולת מוסדרים וקבירתה.▼
*'''[[טיפול משולב]]''' - שילוב של חלופות שונות לטיפול בפסולת במטרה לצמצם את כמות הפסולת שמופנית להטמנה מבלי לגרום למפגעים סביבתיים▼
▲'''[[מיחזור]] - Recycle''' - ניצול חומרי פסולת להפקת חומרי גלם שישמשו ליצירת מוצרים חדשים.
▲'''[[התמרה]] - Recovery''' - הפקת אנרגיה מפסולת
▲'''[[הטמנה סניטרית]]''' - העברת הפסולת לאתרי פסולת מוסדרים וקבירתה.
▲'''[[טיפול משולב]]''' - שילוב של חלופות שונות לטיפול בפסולת במטרה לצמצם את כמות הפסולת שמופנית להטמנה מבלי לגרום למפגעים סביבתיים
==מצב הפסולת בישראל==
| |||