השיטה העשרונית – הבדלי גרסאות

שיטת ייצוג זו נראית כיום טבעית ופשוטה, מאחר שלאדם יש עשר [[אצבע]]ות; [[מנייה|ספירה]] תוך שימוש בעשרות, מאות ואלפים התקיימה עוד קודם לכן, כפי שמעידים שמות המספרים וכתיבתם במילים (לדוגמה "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים", {{תנ"ך|בראשית|כג|א|קצר=כן}}; "מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה", [[מגילת {{תנ"ך|אסתר]], |א', |א'|קצר=כן}}). אך שיטה זו היא מבוססת-מיקום (פוזיציונלית) ובה מיקום הסיפרה קובע את חשיבותה (החזקה של 10 בה היא מוכפלת), רעיון שאינו מובן מאליו. שיטה פוזיציונלית הייתה נהוגה גם ב[[בבל]], על פי [[בסיס 60]], עם ספרות אחרות וללא סימן מיוחד ל-0, אך לא התפשטה ולא השפיעה על השיטה ההודית. רוב שיטות הרישום האחרות שהיו בשימוש לאורך ההיסטוריה (ביניהן [[ספרות מצריות]], [[ספרות רומיות]], ו[[ספרות עבריות]]) אינן פוזיציונליות, וביצוע חישיבים [[אריתמטיקה|אריתמטיים]] בעזרתן הוא מסובך בהרבה.