המחתרת הצ'כית – הבדלי גרסאות

לאחר כיבוש צ'כוסלובקיה ב-[[1939]], צ'כים אשר התנגדו לשלטון הגרמני התלכדו ל'''מנהיגות המרכזית של התנגדות מבית''', הארגון הידוע לרוב בשם '''ÚVOD'''. מי שהנהיג את אובו"ד היה הנשיא הצ'כוסלובקי [[אדוארד בנש|אדווארד בנש]], שפיקד על הפעילות המחתרתית בשבתו בממשלה הגולה ב[[לונדון]]. אובו"ד התמקדה בעיקר ביצירת רשתות ושירותי מודיעין, אשר פעלו בקנה מידה קטן יחסית, כמו גם הפצה תקשורתית בבית-הדפוס המחתרתי. מטרתה הייתה ליצור ממשלת צללים עד אשר תשוחרר צ'כוסלובקיה.

שיא הפעילות והפרסום של אובו"ד בא עם רצח הרייכספרוטקטור (''Reichsprotektor'', "מגן מטעם המדינה") של '''הפרוטקטוראט של [[בוהמיה]] ומורביה''' - כפי שנקראה צ'כיה הכבושה בפי הגרמנים - [[ריינהרד היידריך]], ב-[[27 במאי]], [[1942]], שבאופן פרדוקסלי, היה גם סופה של אובו"ד. בדרכים רבות, סופה של אובו"ד נצפה עוד מתחילת כהונתו של היידריך בסתיו [[1941]]. עד סוף ספטמבר של אותה שנה, שכן היידריך הוציאדאג צו מעצרלמעצרם של כמעט כל חברי אובו"ד ובהצלחהכמעט, ואף עלה רבהבידיו ניתקלנתק את הקשר בין אובו"ד ללונדון.

בדצמבר 1941 אומנו שני לוחמי המחתרת - יוזף גבצ'יק ויאן קוביש - בבריטניה כחלק מ[[מבצע אנתרופוידאנתרופואיד]], ולאחר מכן הוצנחו בצ'כיה. הם ארבו למכוניתו של היידריך והטילו פצצה. היידריך נפצע ומת מפצעיו ב-[[4 ביוני]].

התגובה הנאציתבתגובה למבצע אנתרופוידאנתרופואיד, הוכרהפעלו בעיקרהנאצים בזכותלהשמדת ההשמדה היעילה שלתנועת המחתרת הצ'כית אחרי 1942. הנאצים בצעוביצעו נקמהפעולת נקם זוועתית ומחקו כליל מעל פני האדמה את הכפרים [[לידיצה]] ו[[לז'אקי]], כמו גםואף שרצחורצחו באופן שיטתי את התושבים (מעט מאוד מהנשים אשר נשלחו למחנות העבודה שרדו, וחלק מן הילדים נשלחו לתוכנית טיהור גזעהגזע, שנועדה להפוך אותם ל[[הגזע הארי|גרמנים ארים]]).

ב[[אוקטובר]] [[1942]] נגזר דין מוות על 1,331 איש בבתי-הדין הנאציים בפרוטקטוראט, וכאלף יהודים נשלחו היישר מפראג למחנה הריכוז [[מאוטהאוזן]], ועוד 252 אנשים נשלחו גםאף הם למאוטהאוזן כחשודים להתערבותבמעורבות ברצחבהתנקשות. בסופו של דבר, חברי אובו"ד אשר נותרו נאסרו.

היסטוריונים רבים טוענים כי מדובר בכישלון של המחתרת, משום שנאמרשבמסמכים במסמכים נאציםנאציים שונים נאמר כי "התנהגותם של האנשים לא מצדיקה הגברה משמעותית בכמות החיילים החמושים." מכאן שהסיבה שהמחתרת הושמדה הייתה בעיקר בגלל כשלונהכישלונה שלה ולא עצמתעקב עוצמת האויב.

ב-[[1944]], התנגדות פופולרית פרצה בכל מרכז ומזרח אירופה, כמו גם בצ'כיה. התנגדות זו הייתה יותר רחבה בטיבה, והשיגהושאבה את השראתה מצבאות [[בעלות הברית]] המתקרבים ממזרח וממערב.

ב-[[8 במאי]], [[1944]], חתם בנש חתםעל הסכם עם המנהיגים הסובייטים, שבו שקבענקבע כי האדמות הצ'כוסלובקיות אשר ישוחררו יהיו תחת שליטה אזרחית צ'כוסלובקית. ב-[[21 בספטמבר]], 1944, שחררו החיילים הסובייטים שחררו את הכפר קאלינוב. [[ברטיסלאבה]] שוחררה ב-[[4 באפריל]], [[1945]], ו[[פראג]] ב-[[9 במאי]]. בזאת הסתיים באופן רשמי השלטון הנאצי על צ'כיה.