יהדות כתרבות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה? |
AddMore-III (שיחה | תרומות) השבה זמנית מtitle=תרבות_יהודית_חילונית&oldid=27629, שהיה הרבה יותר טוב מהערכים המבולבלים שהתפלגו ממנו |
||
שורה 2:
בעלי השקפה זו אינם נקשרים למורשתם באמצעות ה[[אמונה]] ה[[דת]]ית כסמכות-על, אלא דרך ה[[שפה (בלשנות)|שפה]], ה[[ספרות]], ה[[אמנות]], ה[[מחול]], ה[[מוזיקה]], המאכלים וה[[חג]]ים של העם היהודי.
* גישתו של [[אחד העם]]: ה[[יהדות]] היתה לא רק [[דת]], אלא גם תרבות בעלת מאפיינים אידאיים ונטיות ערכיות מובהקות, למשל בתחום ה[[מוסר]] האופייני לה. אפיונים אלה יכולים להימשך כיהדות גם בהיעדרה של אמונה או מסגרת דתית. אחד העם נקט בזניחת הצד הדתי המובהק של היהדות אך הטיף לשמירה על זיקת אהדה ל[[מסורת]] ואף התרכזות יהודית בעולמה הישן ופיתוחו והרחבתו באיטיות ומתוך מאפייניו האינהרנטיים, כך שתיווצר המשכיות והתפתחות אורגנית.
* גישתו של מיכה יוסף [[ברדיצ'בסקי]]: היהדות מעולם לא היתה אחידה, והתרוצצו בה מגמות שונות ומנוגדות מאד. מוקד טיפוסי של היהדות הוא אמנם מוקד תרבותי, אך אין כל כפיפות לנטיות ערכיות שאפיינו מגמות יהודיות בעבר. אדרבה, ברדיצ'בסקי הטיף לשינוי ערכין טוטאלי בתרבות היהודית.
* גישתו של [[מרדכי קפלן]]: היהדות היא לא רק דת, ואף לא רק תרבות, אלא ציביליזציה מקיפה, דהיינו גם היבטים פרוזאיים אחרים של חיי האדם, כמו [[כלכלה]], פנאי, [[פוליטיקה]] וכן הלאה. מכלול שלם זה מרוכז בכל זאת סביב מישור מרכזי בעל מאפיינים של דת. משום כך, ובשל שיקולים סוציולוגיים תיפקודיים של יציבות הזהות היהודית בפזורה, הטיף קפלן לשמור גם על המימד הדתי של היהדות, אף כי קרא להרחיב עד מאד את אופקיה של הדת היהודית ולהפוך אותה לרציונלית, ו'טבעית'. בשל כך ביקש קפלן להסיר מן היהדות כל שיעבוד לאמונה על טבעית, לרבות האמונה בקיומו של [[אלהים]] בבחינת מצוי בעל פרסונה עצמאית. השלכותיה של תפיסת היהדות כציביליזציה כוללת על פי קפלן ניכרות בתכניותיו לרכז את פעילות הקהילות סביב מרכז פעילות רב תחומי, קהילתי וחברתי, הקרוי ב[[ארצות הברית]] בשם 'Jewish Community Center' או בישראל: מתנ"ס.
ה[[רב ראשי|רב הראשי]] לשעבר של [[יהדות רומניה]], [[נימירובר]], טען שהוא ממשיך אידיאה זו בדרכו ובשיטתו של ידידו [[מוריץ לצרוס]]{{הערה|1=דברי [[יעקב יצחק נימירובר]] המובאים על ידי [[לוסיאן-זאב הרשקוביץ]] בעמוד 17, בהקדמה לספר של נימרובר, "IUDAISMUL", שיצא לאור בהוצאת HASEFER, ב[[בוקרשט]] ב-2005}}.
| |||