יהדות כתרבות – הבדלי גרסאות

* גישתו של [[אחד העם]]: ה[[יהדות]] היתה לא רק [[דת]], אלא גם תרבות בעלת מאפיינים אידאיים ונטיות ערכיות מובהקות, למשל בתחום ה[[מוסר]] האופייני לה. אפיונים אלה יכולים להימשך כיהדות גם בהיעדרה של אמונה או מסגרת דתית. אחד העם נקט בזניחת הצד הדתי המובהק של היהדות אך הטיף לשמירה על זיקת אהדה ל[[מסורת]] ואף התרכזות יהודית בעולמה הישן ופיתוחו והרחבתו באיטיות ומתוך מאפייניו האינהרנטיים, כך שתיווצר המשכיות והתפתחות אורגנית.▼

* גישתו של [[מרדכי קפלן]]: היהדות היא לא רק דת, ואף לא רק תרבות, אלא ציביליזציה מקיפה, דהיינו גם היבטים פרוזאיים אחרים של חיי האדם, כמו [[כלכלה]], פנאי, [[פוליטיקה]] וכן הלאה. מכלול שלם זה מרוכז בכל זאת סביב מישור מרכזי בעל מאפיינים של דת. משום כך, ובשל שיקולים סוציולוגיים תיפקודיים של יציבות הזהות היהודית בפזורה, הטיף קפלן לשמור גם על המימד הדתי של היהדות, אף כי קרא להרחיב עד מאד את אופקיה של הדת היהודית ולהפוך אותה לרציונלית, ו'טבעית'. בשל כך ביקש קפלן להסיר מן היהדות כל שיעבוד לאמונה על טבעית, לרבות האמונה בקיומו של [[אלהים]] בבחינת מצוי בעל פרסונה עצמאית. השלכותיה של תפיסת היהדות כציביליזציה כוללת על פי קפלן ניכרות בתכניותיו לרכז את פעילות הקהילות סביב מרכז פעילות רב תחומי, קהילתי וחברתי, הקרוי ב[[ארצות הברית]] בשם 'Jewish Community Center' או בישראל: מתנ"ס.▼