אנתרופוצנטריות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏ביהדות: קישורים פנימיים
שורה 15:
=== האנתרופוצנטריות בימי הביניים ===
==== ביהדות ====
ההשקפה האנתרופוצנטרית הייתה אבן יסוד אצל רבים מהפילוסופים היהודיים של ימי הביניים. ר' [[סעדיה גאון]] אומר: "כי הכל לא נברא כי אם בשביל האדם..." (אמונות ודעות, ד'). ר' [[שלמה אבן גבירול]] : "המלאכים משמשים גם את האדם הצדיק" (ספר תיקון המדות). ר' [[בחיי הדייןאבן פקודה|רבנו בחיי]] הדיין אומר בספרו "חובות הלבבות" (ב"שער היחוד"): "העולם הזה כבית בנוי והאדם כבעל הבית המשתמש בכל אשר בו". בספר הזוהר (ח"ג, י',ע"א) נאמר (בתרגום לעברית) "כמו שלמעלה יש לכל הרקיעים רקיע עליון ולמעלה ממנו מצוי כסאו של הקדוש ברוך הוא... אף כאן בתבל זו מצוי מלך הכל ומיהו?- האדם". לא כל ההוגים היהודים בימי הביניים היו בדעה זו. המתנגד החריף ביותר לאנתרופוצנטריות היה ה[[הרמבםרמב"ם]]. שני טיעונים היו לו לרמבםלרמב"ם:
* הטיעון הנטורליסטי - האדם לא יכול להיות תכלית הבריאה. אפסותו של האדם וקטנות עולמו שבו שולטים המקריות והחלופות לעומת העולם העליון עצום הממדים ובעל החוקיות הנצחית והמתמידה, מונע ממנו להיות תכלית ומרכז.
* הטיעון התאוצנטרי - אלוהים אינו יכול לשמש כלי ואמצעי להגשמת תכלית שהיא האדם. אלוהים פועל למען עצמו ולא למען האדם - "כל פעל ה' למענהו" (משלי טז', ד).