יום שמחת כהן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 6:
לזכר חג זה, נהגו הכוהנים במדינות צפון אפריקה שלא לעשות מלאכה ביום שלמחרת יום הכיפורים, והיו עורכים בו משתאות וחגיגות ומארחים ידידים רבים בהתאם ליכולתו הכלכלית של כל אחד.
 
בעיר [[דבדו]] שהתייחדה בקהילת כוהנים גדולה, נקרא היום גם בכינוי "יום לגופראן"{{הערה|אליהו מרציאנו, [http://moreshet-morocco.com/category/דבדו-עיר-הכהנים-א-מרציאנו/page/4/ דבדו עיר הכהנים, פרק 10].}}. ב[[ג'רבה]], אף היא עיר כהנים, נהגו להכין מ[[ערב יום הכיפורים]] תבשיל [[חציל]]ים בשם "בראנייה"{{הערה|בועז חדד, '''ספר ג'רבה יהודית''', ירושלים תשל"ז, עמ' 107.}}. ה[[תייר|נוסע]] היהודי בן [[המאה ה-19]], [[יעקב ספיר]], דיווח כי [[בני ישראל (הודו)|בני ישראל]] ב[[הודו]] חגגו ביום זה חג בשם "שילה סאן" - יום שמחת כהן, ושבמשפחות מסויימות ב[[בומביי]] נהגו ביום זה לערוך ביקורי נימוסין הדדיים{{הערה|ראו על כך: נ. בר-גיורא, מנהגי חג אצל „בני ישראל” בהודו, [[מחניים (כתב עת)|מחניים]], כג, ערב ראש השנה תשט"ו. עמ' 41–42.}}.
 
==מנהג דומה ביהדות אשכנז==