רב יוסף – הבדלי גרסאות

רב יוסף היה עניו גדול. כאשר הוא הגיע לגיל שישים הוא ערך סעודה על כך שניצל ממיתת [[כרת]], שהיא עד גיל שישים{{הערה|{{בבלי|מועד קטן|כח|א}}.}}. אף הוא העיד על עצמו שהוא ענוותן: "שנינו: משמת רבי בטלה ענווה ויראת חטא. אמר ליה רב יוסף לתנא: לא תיתני ענווה, דאיכא אנא"{{הערה|{{בבלי|סוטה|כו|א}}}}.

 

 

רב יוסף היה [[סומא]]. הוא גרם לעצמו את עוורונו, לפי הגרסה המובאת בספר מקור חיים הוא ישב במקום אפל ארבעים יום ואז הביט באופן פתאומי באבני שיש מאירות. הסיבה לכך מובאת ב[[רמב"ן]] ו[[רבינו גרשום]], שרצה לנהוג במנהגו של רב שלא להביט מחוץ לארבע אמותיו, ומכיוון שלא יכול היה לעשות זאת הוא סימא את עצמו{{הערה|1=[http://www.rldaf.com/Microsoft%20Word%20-%20%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94%20%D7%92%20%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93%20%D7%90%20-%20%D7%A8%D7%91%20%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3%20%D7%A1%D7%92%D7%99%20%D7%A0%D7%94%D7%95%D7%A8.pdf כיצד ומתי רב יוסף התעוור]?}}.