פרשת האי היווני – הבדלי גרסאות

[[תוכנית ההתנתקות]] בוצעה בקיץ [[2005]], כשנה לאחר סגירת התיק על ידי היועץ המשפטי לממשלה. נשמעו טענות רבות מפי [[המחאה נגד תוכנית ההתנתקות|המתנגדים לתוכנית ההתנתקות]], שמהלכיו המדיניים מרחיקי הלכת של שרון נועדו לרצות את ה[[שמאל וימין בפוליטיקה|שמאל]] ולהסיח את דעתו של הציבור ואת דעתם של אנשי הפרקליטות ממעורבותו הפלילית של שרון בפרשות אלו. [[ההחלטה על תוכנית ההתנתקות]] התקבלה כנראה עוד בשנת [[2003]], והועלתה לראשונה באופן פומבי בנאום שנשא שרון ב-[[20 בנובמבר]] 2003, בו הצהיר כי הוא שוקל צעדים חד צדדים,‏{{הערה|1=‏[http://www.pmo.gov.il/PMO/Archive/Speeches/2003/11/Speeches8920.htm נאום של אריאל שרון בוועידת ראש הממשלה ליצוא ולשיתוף פעולה בינלאומי], [[20 בנובמבר]] [[2003]]‏}} ובצורה מפורשת יותר - בנאום ב[[כנס הרצליה]] ב-[[18 בדצמבר]] 2003‏.‏{{הערה|1=‏[http://www.pmo.gov.il/PMO/Archive/Speeches/2003/12/Speeches8996.htm נאום של אריאל שרון בכנס הרצליה], [[18 בדצמבר]] 2003‏}} אחד ממתנגדי ההתנתקות, [[סגן שר|סגן השר]] [[צבי הנדל]], שהתגורר אז ב[[גוש קטיף]], פרסם את הביטוי שמסר לו ח"כ [[יוסי שריד]], "עומק העקירה כעומק החקירה".{{הערה|1={{ynet|אטילה שומפלבי|הבכי של צבי הנדל|2906323|22 באפריל 2004|}}}}. שופט העליון [[מישאל חשין|מישאל חשין]] אמר בראיון ל"הארץ" כי "אני יכול רק לומר שכשאדם בשביל לשוטט באינטרנט מקבל 600 אלף דולר והבטחה לעוד שני מיליון, צריך להיות שוטה כדי לחשוב שהוא באמת קיבל את הכסף בשביל העבודה. לא חשבתי להיות במיעוט. אבל באותו זמן כל העם רצה ששרון לא יעמוד לדין, בגלל שהיתהשהייתה תוכנית ההתנתקות. ואם שרון היה עומד לדין לא היתההייתה התנתקות. אינני אומר שזה מה שרוב השופטים חשבו, חלילה וחס". {{הערה|1={{הארץ|יובל יועז|חשין ל-הארץ|misc/1.1107945| 25 במאי 2006}}}}. מנגד, טען אריאל שרון ששיקוליו היו תמיד ענייניים ולטובת עם ישראל, ולא מעבר לכך.{{הערה|1={{ynet|דיאנה בחור-ניר וגיא בניוביץ'|שרון ל-ynet: "אני מרגיש חפות מוחלטת"|2898798|5 באפריל 2004|}}}}