ויקיפדיה

שלי דובאל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ ←‏קריירה: הגהה
מ החלפת "{{תבנית:" ב"{{"#
שורה 23:
 
== ביוגרפיה ==
דובאל נולדה ב[[יוסטון]], [[טקסס]]. כשסיימה את לימודי התיכון, עבדה במכירות קוסמטיקה, ולמדה תזונה במכללת דרום טקסס. היא פגשה את רוברט אלטמן כשצילם סצנות לסרט ''ברוסטר מקלאוד'' ביוסטון, והוא הציע לה תפקיד בסרט. בהתחלה היא סרבה, אך אז, לדבריה, "נמאס לי להתווכח, וחשבתי שאולי אני בכל זאת שחקנית. הם אמרו לי להגיע, אז עליתי על מטוס ובאתי. זה סחף אותי".<ref name="howdid">{{תבנית:Cite news
| url = http://news.google.com/newspapers?nid=1291&dat=19771106&id=uiFUAAAAIBAJ&sjid=OI0DAAAAIBAJ&pg=5290,1006613
| title = How Did Shelley Duvall Become a Star?
שורה 30:
| date = November 6, 1977
| newspaper = Boca Raton News
}}</ref> דובאל מעולם לא הייתה מחוץ לטקסס קודם לכן, ונדהמה למצוא את עצמה בהוליווד, משחקת בסרט את אהובתו חופשיית-הנפש של הדמות הראשית, ברוסטר.<ref>{{תבנית:Cite news
| url = http://www.texasmonthly.com/content/shelley-duvall
| title = What Part Did Shelley Duvall Beat Out Gilda Radner For?
שורה 43:
אלטמן המשיך ללהק את דובאל בסרטיו - היא שחקה כלה-בהזמנה בסרט ''McCabe & Mrs. Miller'' (1971), את בתו של אסיר ומאהבתו של דמותו של קית' קרדין ב- ''Thieves Like Us'' (1974), גרופית מעופפת ב''[[נאשוויל (סרט)|נאשוויל]]'' (1975), ואשת המערב הפרוע ב-''Buffalo Bill and the Indians, or Sitting Bull's History Lesson'' (1976).
 
ב-1976 דובאל כיכבה בעיבוד לטלוויזיה של הסיפור הקצר של [[פ. סקוט פיצג'רלד]], ''Bernice Bobs Her Hair'', וגם אירחה את ''[[סאטרדיי נייט לייב|Saturday Night Live]]''.<ref>{{תבנית:Cite web|url=http://snltranscripts.jt.org/76/76u.phtml|title=Season 2: Episode 21|publisher=Saturday Night Live Transcripts}}</ref>
 
ב-1977, גילמה דובאל את מילדרד "מילי" לאמורו בסרטו של אלטמן,'' 3 Women''. היא זכתה בפרס [[פסטיבל קאן]] לשחקנית הטובה ביותר, ולפרס פסטיבל הקולנוע של לוס אנג'לס לשחקנית הטובה ביותר. באותה שנה, גם שחקה תפקיד קטן בסרטו של וודי אלן, ''[[הרומן שלי עם אנני]]''.
שורה 54:
ב-1981 השתתפה בסרט של טרי גיליאם ''[[שודדי הזמן]]'' בתפקיד פאנזי, וב-1982 היא קריינה, אירחה והפיקה את תוכנית הטלוויזיה לילדים ''Faerie Tale Theatre''. היא גם שיחקה בשבעה פרקים בסדרה, בדמויות שונות מעולם האגדות, יחד עם שחקנים כמו [[טרי גאר]] ורובין ויליאמס. ב-1985 יצרה את הסדרה ''Tall Tales & Legends'', גם היא סדרה אנתולוגית, עבור ערוץ [[Showtime]]. דובאל זכתה למועמדות לפרס אמי עבור סדרה זו.
 
בתקופה זו, יצאה ידיעה שדובאל עתידה לככב בסרט ''[[גם לבוקרות יש רגעים קודרים]]'', על פי ספרו של [[טום רובינס]], עם [[מיק ג'אגר]], [[ג'רי הול]], אחותה סינדי, ו[[סיסי ספייסק]].<ref>{{תבנית:Cite news
| url = http://news.google.com/newspapers?nid=1368&dat=19811125&id=GIFQAAAAIBAJ&sjid=GRIEAAAAIBAJ&pg=7087,4563573
| title = It's Thumbs Up for Shelley Duvall
שורה 61:
| date = November 25, 1981
| newspaper = The Milwaukee Sentinel
}}</ref> הפרויקט עוכב, וכשיצא ב-1993, היה זה בליהוק שונה לחלוטין.<ref>{{תבנית:Cite web|url=http://www.imdb.com/title/tt0106834/|title=Even Cowgirls Get the Blues|publisher=IMDB.com}}</ref> היא המשיכה לשחק במגוון תפקידים בקולנוע ובטלוויזיה, כולל בסרטו הקצר של [[טים ברטון]], ''פרנקנוויני'' (1984), ובסרט'' [[רוקסן]]'' (1987) בתפקיד ידידתו של הדמות של [[סטיב מרטין]].
 
ב-1988 הקימה דובאל חברת הפקה בשם Think Entertainment כדי לפתח תוכניות לערוצי כבלים. היא יצרה סדרה נוספת ל-Showtime, Nightmare Classics (1989), אנתולוגיית עיבודים לסיפורי אימה של סופרים כגון [[אדגר אלן פו]].<ref>{{תבנית:Cite news
| url = http://www.nytimes.com/1989/08/06/arts/television-shelley-duvall-tries-scaring-up-a-new-audience.html
| title = Television; Shelley Duvall Tries Scaring Up A New Audience
שורה 75:
ב-1991, דובאל גילמה את ג'ני וילקוקס, אשתו של צ'ארלי וילקוקס ([[כריסטופר לויד]]) בסרט מסדרת הפעולה של [[האלק הוגאן]], ''Suburban Commando''. באותה שנה, יצאה דובאל בשני דיסקים, הראשון Hello, I'm Shelley Duvall... Sweet Dreams היה אלבום שירי ערש, והשני, ''Hello, I'm Shelley Duvall... Merry Christmas'', היה אלבום שירי חג המולד.
 
ב-1992 חברת ההפקה של דובאל הצטרפה למשפחת [[סרטי יוניברסל|יוניברסל]], והיא פיתחה את הסדרה הרביעית שלה עבור Showtime, Shelley Duvall's Bedtime Stories, עיבודי אנימציה לסיפורי ילדים מוכרים, אשר זיכה אותה במועמדות אמי שנייה. סדרה חמישית ל-Showtime הופקה ב-1993, ואז מכרה דובאל את Think Entertainment לאוניברסל, והיא פרשה מהפקה. עבור עבודתה כמפיקה זכתה דובאל בשישה פרסי CableACE ו[[פרס פיבודי]] אחד.<ref name="imdbawards">{{תבנית:Cite web|url=http://www.imdb.com/name/nm0001167/awards|title=Shelley Duvall – Awards|publisher=imdb.com}}</ref>
 
ב-1994 שיחקה בתפקיד אורח ב[[פרקליטי אל איי]], וב-1996 בסרטה של [[ג'יין קמפיון]], [[דיוקנה של גברת (סרט)|דיוקנה של גברת]], בתפקיד הרוזנת ג'מיני, לצד [[ג'ון מלקוביץ']]. במשך שנות התשעים המשיכה דובאל לשחק בסרטי קולנוע וטלוויזיה ולהופיע בסדרות.
שורה 83:
 
== חיים אישיים ==
דובאל הייתה נשואה לאמן ברנרד סמפסון בין 1970 ל-1974, אך השניים התגרשו כשקריירת המשחק של דובאל נסק.<ref>{{תבנית:Cite news
| url = http://articles.latimes.com/1991-12-15/magazine/tm-866_1_producer-shelley-duvall/4
| title = Shelley Duvall Grows Up: There's a Lot of the Kid Left in the Tenacious Producer Who Put Cable on the Map and Breathed New Life into Children's TV
שורה 92:
}}</ref>
 
כששהתה בניו יורק לצילומי ''הרומן שלי עם אנני'', ב-1977, פגשה את [[פול סיימון]]. הם גרו ביחד שנתיים, ומערכת היחסים הסתיימה כשדובאל הכירה לסיימון את חברתה [[קארי פישר]], ושני אלה החלו מערכת יחסים.<ref>{{תבנית:Cite news
| url = http://www.people.com/people/article/0,,20078824,00.html
| title = Olive's Wasn't the Only 'Popeye' Love Story—Shelley Duvall Snagged a Prince Charming Too
שורה 462:
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{תבנית:Imdb name|0001167}}
 
==הערות שוליים==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/שלי_דובאל"