הבדלים בין גרסאות בדף "דיכאון לאחר לידה"

מ
==מניעת דיכאון אחרי לידה==
איתור מוקדם והתערבות משפרים את ה[[פרוגנוזה]] של רוב הנשים. חלק גדול מהמניעה היא על ידי יידוע אודות גורמי הסיכון, וגורמים מהמערכת הרפואית יכולים לשחק תפקיד מרכזי באיתור וטיפול בדיכאון אחרי לידה. הרופא צריך לבחון אם הנשים שבטיפולו נמצאות בסיכון מוגבר לדיכאון אחרי לידה. כמו כן, [[התעמלות]] ו[[תזונה]] נכונה יכולה לסייע במניעת דיכאון אחרי לידה ודיכאון בכלל. ב[[ארצות הברית]], איגוד הרופאים המיילדים והגינקולוגים ממליץ כי במפגש המעקב הראשון בהריון יערך ראיון לבחון אם יש דיכאון, האם יש גורמי לחץ משמעותיים, מהן מערכות התמיכה של האישה ואם ההריון מתוכנן{{הערה|- Providers miss opportunities to prevent depression in and discuss birth control with women with unplanned pregnancies". Research Activities (Agency for Healthcare Research and Quality) (372): 15. August 2011. http://www.ahrq.gov/research/aug11/0811RA18.htm.}}. עם זאת, המלצות אלו אינן מיושמות כיום באופן עקבי מספיק.
 
בישראל פועלת החל משנת [[2002]] תוכנית [[אם לאם בקהילה]] המספקת לאמהות לאחר לידה תמיכה על ידי אמהות מנוסות, בין השאר לצורך התמודדות עם קשיים ויצירת רשת תמיכה קהילתית.
 
"סולם הדיכאון לאחר הלידה של אדינבורו" (Edinburgh Postnatal Depression Scale), [[שאלון]] סטנדרטי למילוי עצמי, עשוי לשמש ככלי לזיהוי חולים הלוקים בדיכאון זה (אם החולה מדורג מעל הדרגה 13 הוא בעל סיכון לאבחנה זו){{הערה|Cox J.L., Holden J.M., Sagovsky R. (1987). "Detection of postnatal depression: development of the 10-item Edinburgh Postnatal Depression Scale". Br J Psychotherapy 150: 782–6.}}.