הבדלים בין גרסאות בדף "רבי מאיר"

נוספו 1,455 בתים ,  לפני 3 שנים
←‏רבותיו: מקורות
(←‏פעולותיו: קישור לדף של ר' אלישע בן אבויה וציון כינויו לגנאי "אחר")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(←‏רבותיו: מקורות)
==רבותיו==
רבו המובהק‏‏{{הערה|1=‏‏‏רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו.‏‏
‏}} היה [[רבי עקיבא]], ממנו למד פלפול ו[[סברא|סברות]], עד שאמרו "סתם משנה - רבי מאיר היא, ואליבא (=לפי שיטת) דרבי עקיבא". אך הוא מוזכר כתלמידם של עוד כמה תנאים דומיננטים. גם [[רבי ישמעאל]], בר הפלוגתא הגדול של רבי עקיבא, מוזכר כרבו, ממנו קיבל הלכות שהיו מסורות בידו מדורות קודמים{{הערה|{{בבלי|סוטה|כ|א}}}}, וכן [[אלישע בן אבויה]] (המכונה "אחר"), התנא שיצא לתרבות רעה. על כך אומרת הגמרא{{הערה|{{בבלי|חגיגה|טו|ב}}}}: "רבי מאיר - [[רימון מצוי|רימון]] מצא, תוכו אכל, קליפתו זרק". כלומר, למד ממנו רק את הדברים הטובים. רבי מאיר מוזכר בין חמשת התלמידים שנותרו לרבי עקיבא אחרי מות 24,000 התלמידים. הוא הוסמך לרב במסירות נפשו של רבי [[יהודה בן בבא]] בתנאים מחתרתיים באזור שבין [[אושא]] ל[[שפרעם]] (כיום [[צומת סומך]]).<ref>תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, [[s:סנהדרין_יד_א|דף יד עמוד א]]</ref>
 
==חייו==
לכלכלתולפרנסתו עסק רבי מאיר בלבלרות.<ref name=":0">תלמוד בבלי, מסכת ערובין, [[s:עירובין_יג_א|דף יג, עמוד א]]</ref> הוא כתב [[ספר תורה|ספרי תורה]] ו[[מגילה|מגילות]]. כדי לשפר את כתיבתו ולהעניק לה יופי וחן עירבב סוגים שונים של דיו סממנים (צמחים).<ref name=":0" /> הוא היה בעל זיכרון טוב וגילה בקיאות בכל ספרי הקודש. בתלמוד מסופר עליו כי פעם נקלע למקום ללא ספרי קודש וכתב את כל [[מגילת אסתר]] מזיכרון בלבד.<ref>תלמוד בבלי, מסכת מגילה, [[s:מגילה_יח_ב|דף יח, עמוד ב]]</ref>
 
==פעולותיו==
רבי מאיר היה בין החכמים שייסדו מחדש את ה[[סנהדרין]] ב[[אושא]], לאחר שנעקרה ונסגרה ב[[יבנה]], בעקבות המרד.<ref>ראה שיר השירים רבה, פרשה ה, פרק ב</ref> ב[[תלמוד|תלמוד הבבלי]] מתואר כי שם מונה להיות ה'חכם',<ref>תלמוד בבלי, מסכת [[s:הוריות_יג_ב|הוריות דף יג,עמוד ב]]</ref> תפקיד שמהותו לא הובררה.
 
רבי מאיר אמנם נחשב למחמיר בעמדתו ההלכתית, אך גישתו כלפי עמדות וקולות אחרים, שאינם מהעולם הרבני, הינההנה סובלנית וקשובה. הוא ניהל שיחות עם [[פילוסוף|פילוסופים]],<ref>ראה רות רבה, [[s:רות_רבה_ב_יג|ח, יג]]</ref> ומוזכר כי היה מושל [[משל|משלים]], [[סוגה|ז'אנר]] מוכר בעולם ההגות [[רומא העתיקה|הרומאי]].<ref name=":1">תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, [[s:סנהדרין_לח_ב|דף לח, עמוד ב]].</ref> הוא מוזכר גם כמי שנשלח לנהל שיחות עם הרומאים ב[[רומא|רומי]]. עובדה נוספת התורמת להתרשמות כי עמדתו הייתה פתוחה וסובלנית, היא הישארותו נאמן ותלמיד לרבו [[אלישע בן אבויה]] גם לאחר שיצא זה לתרבות רעה , וכונה בגנאי "אחר".<ref>תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, [[אלישעs:חגיגה_טו_א|דף בןטו, אבויהעמוד א]] ו[[s:חגיגה_טו_ב|אחרעמוד ב]]"</ref> (אמנם לפי מקורות מסוימים הייתה תוכניתו לנסות ולהחזירו בתשובה, אך גם בהם ניכר כי לא הייתה זו כוונתו היחידה).
 
יחסו לאנשים פשוטים, שכונו באותם ימים [[עם הארץ|עמי ארצות]], היה מורכב: מחד, החמיר ביחסו אליהם ותבע שלא לסעוד אצלם, מאחר שלא הקפידו בדרך כלל על [[הפרשת תרומות ומעשרות]] ולא נזהרו [[טומאה וטהרה|מטומאה]].{{הערה|תוספתא דמאי פרק ב הלכה ב-ג; תוספתא עבודה זרה פרק ג הלכה ט-י}} הוא אף גינה באופן נמרץ את המשיא את בתו לעם הארץ, מחשש שהיא תהפוך לאשה מוכה,{{הערה|{{בבלי|פסחים|מט|ב}}}} וסבר שאשה הנישאת לעם הארץ הופכת לחשודה על אי קיום פרטי ההלכה, משום שהאשה מושפעת ממנהגי בעלה יותר מאשר היא משפיעה עליו.{{הערה|תוספתא דמאי פרק ב הלכה יז}} מאידך, היה נוהג לעמוד בפני זקן עם הארץ.{{הערה|ירושלמי מסכת ביכורים פרק ג הלכה ג}}
 
גלותו מוסברת בעיסוקו ב[[פדיון שבויים]] מידי הרומאים,{{הערה|{{בבלי|עבודה זרה|יח|ב}}}} אך ב[[פירוש רש"י לתלמוד|פירוש רש"י]] מופיעה אגדה שמקורה אינו ברור, לפיה יזם ר' מאיר שאחד מתלמידיו ינסה לפתות את אשתו [[ברוריה]], כדי להוכיח לה את דעתו ש"נשים דעתן קלה" ומשהצליח התלמיד ונודע הדבר לברוריה, שלחה יד בנפשה ובשל כך הגלה עצמו.
 
רבי מאיר נודע כדרשן, ובכל ליל שבת היה דורש בבית הכנסת בחמת. על פי התלמוד היה רבי מאיר מחלק את דרשותיו לשלושה חלקים, שליש הלכה, שליש אגדה ושליש משלים. לפי רבי יוחנן ידע רבי מאיר "שלוש מאות משלי שועלים".<ref name=":1" /> משכך אמרו: משמת רבי מאיר בטלו מושלי משלים<ref>משנה מסכת סוטה פרק ט, משנה טו. </ref>
 
== רבי מאיר בעל הנס ==