הסתה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של Naorheschel (שיחה) לעריכה האחרונה של אגסי |
←דברי שטנה: הרחבה |
||
שורה 12:
== דברי שטנה ==
סוג מיוחד של הסתה הם '''דברי שִׂטְנָה''': [[תקשורת|העברה של מסרים]] ל[[קהל]] שומעים, שיש בהם כדי לגרוע מערכו או מ[[כבוד האדם|כבוד]]ו של [[אדם]] או של [[קבוצה חברתית|קבוצה אנושית]], על בסיס מאפיינים כמו [[גזע (אדם)|גזע]], [[דת]], [[לאום]] או [[נטייה מינית]].<ref>תמר גדרון וחיים אברהם ״[http://ssrn.com/abstract=2755782 דיבור שטנה וקהילת הלהט״ב]״ בתוך ''זכויות הקהילה הגאה בישראל: זהות מגדרית, נטייה מינית, והחוק 1004-971 (2016).''</ref> דברי שטנה יכולים להיות [[נאום]], [[מחווה גופנית|מחווה]], [[קריקטורה]], [[סרט קולנוע]], מסר כתוב או [[מיצג]], שיש בהם כדי לקדם או לעודד [[אלימות]], בין בני אדם או קבוצות, או להטיל מורא בפרט או בקבוצה, או להוריד מערכם או כבודם. במדינות מסוימות דברי שטנה עלולים להיות מנוגדים לחוק ולהיחשב להסתה. ייתכנו בחוק סיווגים שונים של אדם או קבוצה, תחת מאפיינים דוגמת גזע, [[מגדר]], שיוך [[קבוצה אתנית|אתני]], [[לאום]], [[דת]] או נטייה מינית.
דברי השטנה, יחד עם [[דמוניזציה]] (סוג של דברי שטנה בה מושא השנאה מוצג כ[[שד (מיתולוגיה)|דמוני]] או לא-אנושי), נחשבים להסתה בארצות רבות גם אם אין בהן קריאה מפורשת להפעלת [[אלימות]], שכן הם מתירים את דמו של מושא השנאה ומעודדים אלימות נגדם בהציגם אותו כשורש הרוע ומבטלים את זכותו לחיים, בריאות וביטחון. לעתים קרובות הסתה לביצוע אלימות משלבת ב[[רטוריקה]] שלה דברי שטנה ודמוניזציה, כאשר הדוגמה הידועה ביותר היא ההסתה נגד היהודים ב[[גרמניה הנאצית]], שהובילה לאלימות (הן מאורגנת והן ספונטנית) נגדם ולבסוף ל[[השואה|שואה]].
שורה 56:
==קישורים חיצוניים==
* [http://ometz.cet.ac.il/ometz/zrakor/zarkor-limit.asp "זרקור על הסתה"] אומ"ץ{{ynet|מורן זליקוביץ'|מזוז: מי אמר שרבין נרצח בגלל הסתה?|3125319|10.08.05}}
*[http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/bikoret/2005-08-09.html דיון על הסתה בוועדה לביקורת המדינה בכנסת]
* מרדכי קרמניצר וחאלד גנאים, [http://www.idi.org.il/PublicationsCatalog/Pages/PP_7/Publications_Catalog_2007.aspx '''מחקר מדיניות 7 - הסתה, לא המרדה: ההמרדה בדיני העונשין - הדין המצוי והדין הרצוי '''], י-ם: [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]], 1997.
| |||