יוסי פלדמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
זוטות
שורה 4:
==ביוגרפיה==
 
פלדמן נולד ב-1932 ב[[תל אביב]] לעליזה ואברהם פלדמן. הוריו הם יליד העיירה [[גרוסולובה]] שב[[אוקראינה]], אביו עלה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[1919]] באוניית [[רוסלן]] , האניה הראשונה שפתחה את העלייה השלישית , השתקע בתל אביב ועבד ב[[קקל|קרן הקיימת לישראל]]. יוסי היה מנעוריו חבר תנועת "[[מחנות העולים]]". למד ב"בית חינוך לילדי עובדים" ב[[תל אביב]] (ששכן מול [[גן מאיר]]) ואחר כך ב"בבית הספר [[מקווה ישראל]]". את לימודיו ב-[[מקווה ישראל|במקווה ישראל]] סיים בשנת [[1949]] וזמן קצר לאחר מכן הצטרף לגרעין [[נח"ל]] של תנועת "[[מחנות העולים]]" שיצא לקיבוץ [[רביבים]].
 
במקביל לעבודתו במשק [[רביבים]] הרבה לסייר ברחבי ה{{ה|נגב}} והשתתף בסיורים ומחקרים ארכיאולוגיים באזור. בין השנים [[1952]]-[[1951]] השתתף כסייר במשלחתו של הארכיאולוג [[נלסון גליק]] שהגיע מ[[ארצות הברית]] לחשוף עתיקות ב{{ה|נגב}}. בין השנים 1957-1954 עמד בראש פרויקט שיחזור ושיקום [[שבטה|העיר הנבטית בשבטה]] שכלל כ-100 עובדים. כן עסק באותה תקופה בשיחזור ושיקום חווה חקלאית קדומה בשבטה .
 
בשנת [[1958]] הקים סמוך לקיבוץ [[עין גדי (קיבוץ)| עין גדי]], את [[בית ספר שדה|בית ספר השדה]] הראשון בישראל. בית ספר זה שימש ב-[[שנות ה-60]] וב-[[שנות ה-70]] של המאה הקודמת מרכז לטיולי בתי ספר ותנועות נוער באזור הנגב ובמדבר יהודה. הרעיון מאחרי הקמת בית הספר הוא שבנוסף להיותו מקום לינה למטיילים בנגב ובמדבר יהודה ישמש מרכז מחקר ולימוד לחי ולצומח בסביבתו כשהתלמידים נוטלים חלק פעיל בסיורי מחקר, תצפיות בטבע ועוד. וכך לומדים להכיר טוב יותר את החי והצומח והסביבה באזור . במסגרת פעילות [[בית ספר שדה עין גדי|בית ספר שדה בעין גדי]] בוצע לראשונה בארץ סימון שבילים במדבר יהודה והוצאה לאור מפת סימון שבילים על ידי ועדה ציבורית לסימון שבילים שיוסי פלדמן עמד בראשה. עם סיום תפקידו של פלדמן כראש הוועדה לסימון שבילים החליף אותו [[אורי דביר]]. לימים הורחב פרויקט סימון השבילים לכל רחבי הארץ.
 
בשנת [[1961]] החל פלדמן לפעול במסגרת [[החברה להגנת הטבע]] שאימצה דרך פעילותו החינוכית של [[בית ספר שדה]] ב[[עין גדי]] והקימה באותה מתכונת בתי ספר שדה דומים במקומות נוספים ברחבי הארץ.
 
באפריל [[1965]] נישא יוסי פלדמן לפנינה לבית אליאש. החתונה נערכה ליד מעיין [[עין גדי]] סביב מדורה.
 
בשנת [[1977]] הצטרף למושב [[בית נקופה]] בו הוא חבר עד היום.
שורה 19:
ב-[[1980]] שימש רכז מערכת האנציקלופדיה [[החי והצומח של ארץ ישראל]].
 
בתחילת [[שנות ה-80]] מונה מטעם [[החברה להגנת הטבע]] לרכז הטיפול בנושא שמירת אתרים היסטוריים.בתחילה פעל כמעט לבדו וכמעט ללא תקציב. הוא ניהל ואירגן מאבקים והפגנות נגד פגיעה באתרים היסטוריים ב[[זכרון יעקב]], ב-[[נווה צדק]] ובמקומות נוספים ורתם למאבק אישי ציבור, אנשי אקדמיה, עיתונאים ועוד, במטרה להגביר המודעות הציבורית לנושא. בשנת [[1984]] יסד והקים את [[המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל]] וכיהן בתפקיד מנכ"ל המועצה ברציפות במשך כ-26 שנים משנת [[1984]] עד [[2010]]. ב-[[1991]] יזם את חוק שימור אתרים שהתקבל בכנסת בהובלתה של חברת הכנסת [[עדנה סולודר]].
 
 
כאות הוקרה על פעילותו רבת השנים, הן ב[[חברה להגנת הטבע]] והן ב[[המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל|מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל]], התכבד פלדמן בשנת [[2010]] בהדלקת משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות ה-62 ל[[מדינת ישראל]].
 
בינואר [[2012]] נפטרה רעייתו פנינה פלדמן ז"ל, ששימשה כמזכ"לית מועצת תנועות הנוער, ולאחר מכן, מזככמזכ"לית המכון ללימודים מתקדמים של [[האוניברסיטה העברית]]. ליוסי 4 ילדים וכן נכדים.
 
ב-[[2014]] יזם והקים אנדרטה בעיירה [[וליקה מיצ'איליווקה]] (עד 1945 נודעה בשם גרוסלובה) ב[[אוקראינה]], לזכר קורבנות הפוגרום שנערך ביהודי העיירה ב-[[1919]] ובהם סבו יוסף פלדמן , ושני דודיו, אחיו של אביו.( יוסי נקרא על שם סבו).
 
==קישורים חיצוניים==