משכון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת תבנית הערות שוליים ** |
|||
שורה 20:
מכיוון שעל פי הדין הישראלי ברוב המקרים כוחו של המשכון יפה כלפי צד ג' רק אם נרשם כדין, הוקמה ב[[רשות התאגידים]] יחידת [[רשם המשכונות]] המפעילה [[מאגר מידע]] לגבי משכונות. רישום משכון ברשם המשכונות מבטיח כי כוחו יהיה יפה כלפי כל צד ג' שהוא.
==משכון מוסווה==
חוק המשכון מטיל מגבלות על מקבל המשכון, ועל כן מבקשים מלווים להסוות את המשכון באופן שלא יחול עליו חוק המשכון. סעיף 2ב' לחוק המשכון{{הערה|חוק המשכון, תשכ"ז - 1967 (להלן- חוק המשכון)}} קובע שמשכון הוא "כל עסקה שכוונתה שעבוד נכס כערובה לחיוב, יהא כינוייה אשר יהא". בכך מוחל חוק המשכון גם על מקרים בהם הצדדים ניסו להתחמק מתחולת חוק המשכון.
למשל במצב בו הצד החייב לא פורע את חובו במועד הנדרש, אמור המשכון המוווה להשאר כולו אצל המלווה, אף אם ערך המשכון עולה על החוב{{הערה|זאב צלטנר - יהושע ויסמן: '''חוק המשכון, תשכ"ז-1967''', משפטים, כרך ז, ע' 350}}.
ישנן שתי דרכים עיקריות ליצירת משכון מוסווה: מכר חוזר ושימור בעלות.
===מכר חוזר===
עסקת מכר חוזר היא עסקה בין מוכר לקונה שבה הקונה מתחייב למכור את הנכס חזרה למוכר תוך זמן מסויים במחיר מסויים.
לעיתים, עסקת מכר חוזר משמשת בעצם כמשכון מוסווה. כדי להסוות את המשכון יש שימוש במקום במילים: "משכון" ו"מלווה" - במילים "קונה", "מוכר" ו"ממכר". הצדדים עורכים עסקת מכר רגילה תמורת תשלום במזומן (שהרי הספק מעוניין לקבל את הכסף מיד), ומוסיפים לחוזה סעיף שבו המוכר רשאי לרכוש בחזרה את הנכס שהוא מכר, עד תקופה מסוימת.
בפס"ד הורביץ{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/08/800/107/h07/08107800.h07.htm ע"א '''Realit Consulting Ltd'''. 10780/08 נ' ''הורביץ''' (להלן- הורוביץ)}} נדון העניין של מכר חוזר ונקבע שהלכת קידוחי הצפון אינה חלה ויש לרשום את המשכון. בפסה"ד נקבעו קריטריונים שונים לבחינת עסקה "חשודה" למשל: מחיר לא ריאלי- אם המוכר מוכר במחיר נמוך מהשוק יש לחשוד במשכון מוסווה; רישום ודיווח לרשויות (על העברת בעלות); הרקע שקדם להסכם וכו'.
הסיבה שחשוב לנו לדעת אם מדובר במשכון מוסווה היא בעיקר במקרים בהם החייב מגיע לחדלות פירעון. במצב זה, שבו נושי החייב רוצים להטיל עיקול על הנכס נשוא העסקה יש ממש בשאלה האם מדובר במכר אמיתי או במשכון מוסווה. אם מדובר במשכון- אזי שהוא לא נרשם והנושים יכולים להטיל עיקול, בעוד שאם מדובר במכר אין לנושים זכויות בנכס מכיוון שהוא עבר לקונה.
===שימור בעלות===
שימור בעלות נעשה בדרך כלל באשראי ספקים שבו הספק מספק את הסחורה, הקמעונאי מוכר אותה ורק אז משלם. שימור בעלות משמעותו הכנסה של תנאי בו הספק מתנה את העברת הבעלות לקמעונאי בגמר תשלום עבור הסחורה.
התפתחות הפסיקה: בפס"ד קולומבו{{הערה|ע"א 455/89 '''קולומבו מאכל ומשתה בע"מ''' נ' '''בנק למסחר בע"מ''', פ"ד מה(5) 490 (להלן- קולומבו)}} נקבע ששימור הבעלות, הוא משכון מוסווה על פי ס' 2ב' לחוק המשכון וכן משום הקניית העדיפות על נושים אחרים. לכן במידה והספק רוצה שתהיה לו עדיפות עליו לרשום את המשכון, ולא- הוא יפסיד בעימות עם נושים אחרים במקרה של חדלות פירעון. לאחר מכן, הנושא נדון בפס"ד קידוחי הצפון{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/00/900/016/B09/00016900.b09.htm רע"א 1690/00] '''מ.ש. קידוחי הצפון בע"מ''' נ' '''ורד גוילי מפרקת זמנית ואח'''', פ"ד נז(3) 385. (להלן- קידוחי הצפון)}}, בו נהפכה הלכת קולומבו (אם כי יש דעות{{הערה|יהושע ויסמן, '''משכון נסתר: המוות המדומה של קולומבו''', נכלל בספר גבריאל בך (נבו הוצאה לאור בע"מ, תשע"א-2011), 517}} כי הלכת קולומבו נשארה אחרי קידוחי הצפון) ונקבע כי תנית שימור הבעלות אינה משכון מוסווה (אין הגיון שהספק ירוץ לרשום כל סחורה שהוא מספק). הלכת קידוחי הצפון הלכה למעשה לא התקיימה משום שבערכאות פירשו את ההלכה בצורה שהספקים תמיד הפסידו{{הערה|לדוגמה: פש"ר 1331/03, בש"א 13878/03 '''מעגלים לפיקוח ובקרה מיטב בע"מ נ' און (1973) הנדסת מיזוג אויר בע"מ''', תקדין, מחוזי, 2004(1) 2446}}. הפס"ד האחרון בנושא הוא פס"ד ויטה{{הערה|ע"א 46/11 '''ויטה פרי הגליל (החדשה) בע"מ''' נ' '''עו"ד חנית נוב כונסת נכסים ואח'''' (נבו, 13.11.2013)}}, שבו נקבע: קודם כל צריך לראות שסובייקטיבית הצדדים התכוונו שערכו את החוזה שיהיה שימור בעלות -ואז לבחון אובייקטיבית שיש לתנית שימור הבעלות היגיון כלכלי ומסחרי. לשם כך בודקים אם יש לספק הסדרי פיקוח, דיווח, לא לאפשר לקמעונאי לרשום את הסחורה כחלק מהמלאי העסקי שלו וכו'. לפי הלכת ויטה הספקים צפויים להפסיד בעימות עם מעקל של קמעונאי בגלל שברור שהוא לא באמת מעוניין בבעלות על הסחורה אלא בכסף, ולא מקיים את הסימנים של הבעלות (ולכן זה משכון). ספקים לא רושמים גם שיעבוד ולכן תמיד מפסידים.
==לקריאה נוספת==
* [[יהושע ויסמן]], '''חוק המשכון, תשכ"ז - 1967''', סדרת "פירוש לחוקי החוזים" בעריכת [[גד טדסקי]], המכון למחקרי חקיקה ומשפט השוואתי על שם הארי סאקר, ירושלים, תשל"ה.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{קצרמר|חוק ומשפט}}
| |||