השיטפון בטבריה (1934) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 19:
בעקבות השיטפון, 32 תושבים מצאו את מותם מהיסחפות במים, ומספר תושבים נוסף מתו בשל מפולות הבתים. כ-100 אנשים נוספים נפצעו. אחדים מהקורבנות, בעיקר ילדים, נסחפו עם המים לכינרת וגופותיהם נמצאו רק כעבור ימים אחדים. מזלה הגדול של הקהילה היהודית היה שרוב ילדיה שהו בשעת השיטפון בבית הספר אליאנס שבשכונת קרית שמואל, מחוץ לתחומי העיר העתיקה.
 
נזק כבד נגרם גם לרכוש. הבתים הרעועים בעיר העתיקה לא עמדו בזרמים וכמאתיים מהם קרסו. כ-400 משפחות ניזוקו (מחציתם יהודים), וכחמשת אלפים איש נותרו ללא קורת גג. מחצית החנויות נהרסו ורהיטים וסחורות רבות נספו בשיטפון. על פי הודעה שהוציאה עיריית טבריה יום למחרת האירוע (ה-16 במאי) ממדי האסון נאמדו בכחצי מיליון דולר.<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=http://www.jta.org/1934/05/16/archive/tiberias-flood-ravages-area-5000-homeless|כותרת=Tiberias Flood Ravages Area; 5,000 Homeless|אתר=Jewish Telegraphic Agency|תאריך_וידוא=2016-04-11}}</ref>
 
== לאחר השיטפון ==
האסון גרם להלם וזעזוע בקרב תושבי ארץ ישראל, והעיתונים דיווחו על כך בהרחבה. יום למחרת האסון דיווח כתב [[הארץ]] על המצב מטבריה:{{ציטוט|אנגלית=|תוכן=מראה העיר כאחרי חורבן. הכביש מלא סלעים ובוץ... המשטרה והצבא עובדים במרץ בחיפוש קורבנות ובהצלת המשפחות הנמצאות בסכנה... הרבה מאות משפחות נשארו בלי מחסה. מורגש חוסר בלחם. יש חשש שיהיה מחסור במים מפני שהצינור המוביל את המים מים כינרת נסתם.|מקור=}}לידיעות על האסון נוספו דיווחים על התגייסות לעזרה, מטבריה ומחוצה לה. משפחות שלא נפגעו חלקו את ביתן ושולחנן עם משחות נפגעות, מדגניה נשלחו מצרכי מזון טריים וממקומות נוספים נשלחו משאיות עמוסות בלחם, בגדים, שמיכות ומזרנים.
 
מיד עם היוודע האסון, הממשל הבריטי הכריז על טבריה כאזור אסון והתגייס למלאכת החילוץ וההצלה. הנציב העליון סר ארתור ווקופ ביקר באזור המוכה במסגרת סיור החקירה, והבטיח סיוע ממשלתי עבור הקורבנות.<ref name=":0" /> הרחובות והבתים נוקו בסיוע 800 פועלים ועוד 120 חיילים שעסקו בפינוי הסחף, ושוטרים נשלחו כדי לשמור על רכוש התושבים.
 
=== בעקבות השיטפון ===
בעקבות השיטפון והנזקים האדירים שהסב לטבריה שונו פניה של העיר העתיקה. על מנת למנוע הישנות מקרים מעין אלו בעתיד היה צורך בהריסת בתים רבים כדי לפתוח רחובות נוספים שהוליכו לכינרת כדי לאפשר את ניקוז זרמי המים, שלושת הרחובות שנפרצו הם אלו החוצים את העיר העתיקה גם היום: רחוב הירדן, רחוב הירקון (רחוב  השוק) ורחוב הקישון. הם החליפו את הסימטאות הצפופות והמגובבות שמילאו את העיר העתיקה עד האירוע. על חוף הים נבנתה טיילת, שבנוסף לייעודה התיירותי, נועדה גם לחצוץ בין הים לבין שכונות המגורים והמסחר.<ref>{{קישור כללי|הכותב=אתר למטייל|כתובת=http://family.lametayel.co.il/%25D7%2594%25D7%2598%25D7%2599%25D7%2599%25D7%259C%25D7%25AA+%25D7%25A9%25D7%259C+%25D7%2598%25D7%2591%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2594|כותרת=הטיילת של טבריה {{!}} למטייל|אתר=אתר למטייל|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2016-04-11}}</ref> עד אז, היו הבתים בנויים על החוף ורבים מהם אפילו בתוך המים. כל אזור הטיילת היה חלק מהרובע היהודי.