הבדלים בין גרסאות בדף "השיטפון בטבריה (1934)"

 
== לאחר השיטפון ==
האסון גרם להלם וזעזוע בקרב תושבי ארץ ישראל, והעיתונים דיווחו על כך בהרחבה. יום למחרת האסון דיווח כתב [[הארץ]] על המצב מטבריה:{{ציטוט|אנגלית=|תוכן=מראה העיר כאחרי חורבן. הכביש מלא סלעים ובוץ... המשטרה והצבא עובדים במרץ בחיפוש קורבנות ובהצלת המשפחות הנמצאות בסכנה... הרבה מאות משפחות נשארו בלי מחסה. מורגש חוסר בלחם. יש חשש שיהיה מחסור במים מפני שהצינור המוביל את המים מים כינרת נסתם.|מקור=}}לידיעות על האסון נוספו דיווחים על התגייסות לעזרה, מטבריה ומחוצה לה. משפחות שלא נפגעו חלקו את ביתן ושולחנן עם משחות נפגעות, מדגניה נשלחו מצרכי מזון טריים וממקומות נוספים נשלחו משאיות עמוסות בלחם, בגדים, שמיכות ומזרנים.
לידיעות על האסון נוספו דיווחים על התגייסות לעזרה, מטבריה ומחוצה לה. משפחות שלא נפגעו חלקו את ביתן ושולחנן עם משחות נפגעות, מדגניה נשלחו מצרכי מזון טריים וממקומות נוספים נשלחו משאיות עמוסות בלחם, בגדים, שמיכות ומזרנים. בית החולים "שוויצר" נפתח מחדש (לאחר שנסגר בשנת 1931, כשנה בלבד לאחר הקמתו), ובמקום טופלו פצועים רבים.<ref>{{קישור כללי|הכותב=|כתובת=http://www.aboutisrael.co.il/heb/tourism.php?actions=details&tourism_id=684&top_id=295&s_cities=365|כותרת=טבריה וסביבתה|אתר=באתר על ישראל|תאריך=}}</ref>
 
מיד עם היוודע האסון, הממשל הבריטי הכריז על טבריה כאזור אסון והתגייס למלאכת החילוץ וההצלה. הנציב העליון סר ארתור ווקופ ביקר באזור המוכה במסגרת סיור החקירה, והבטיח סיוע ממשלתי עבור הקורבנות.<ref name=":0" /> הרחובות והבתים נוקו בסיוע 800 פועלים ועוד 120 חיילים שעסקו בפינוי הסחף, ושוטרים נשלחו כדי לשמור על רכוש התושבים.