הבדלים בין גרסאות בדף "מוקש"

נוספו 123 בתים ,  לפני 3 שנים
מ
מ (סיווג תבניות עדכון/שכתוב/השלמה*)
המוקש היבשתי התפתח במהלך [[מלחמת האזרחים האמריקאית]]. המוקשים הראשונים נועדו לפגוע בבני אדם. במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]], עם פיתוחו של ה[[טנק]], התפתחו גם מוקשים נגד טנקים, ורכבים משוריינים אחרים. [[צבא הקיסרות הגרמנית]] פיתח מטעני נפץ שהופעלו מרחוק על ידי מעגל [[חשמל|חשמלי]], בעוד צבאותיהם של [[מדינות ההסכמה]] פיתחו את אב הטיפוס של המוקשים המודרניים, מוקשים בעלי מנגנון מכני, שמופעלים על ידי [[לחץ]] שמופעל על ידי [[משקל (פיזיקה)|משקל]] כבד.
 
פריצתה של [[מלחמת העולם השנייה]] הביאה להתפתחותו המהירה של המוקש, ולשימוש הולך וגדל בו. שימוש במוקשים נעשה על ידי שני הצדדים בקנה מידה גדול. שדות מוקשים נטמנו לאורך [[החומה האטלנטית]], בייחוד בנורמנדיב[[נורמנדי]] [[צרפת]] (כ-7 מליון) וב[[המערכה בצפון אפריקה|מערכה בצפון אפריקה]] כ-32 מיליון. מוקשים אלה נטמנו על ידי הצבאות האיטלקיים, הגרמניים, הבריטיים והצרפתיים. ב[[קרב אל-עלמיין]] לבדו נטמנו כ-600 אלף מוקשים לאורך חזית של כ-90 ק"מ על ידי ה[[ורמאכט]] בלבד.
 
לאחר סיומה של מלחמת העולם השנייה הלכה והתפתחה תעשיית המוקשים ה[[צבא|צבאית]], כאשר מטעני ה[[חומר נפץ|נפץ]] הלכו ונעשו הרסניים ומתוחכמים יותר, היכולת לפיזורם על פני שטחים נרחבים עלתה, עיצובם והסתרתם נעשו קלים יותר וצבאות רבים בעולם כולו החלו להשתמש בהם.
המוקש היבשתי מורכב לרוב ממספר חלקים עיקריים:
* מנגנון הפעלה חיצוני
* [[נפץ (מכשיר)|נפץ]]
* מאיץ
* מטען [[חומר נפץ]]
למרות שהמוקשים נועדו לתת מענה צבאי, הרי לאחר שסיבת קיומם פגה (ולפעמים גם לפניה) הם מסכנים את ה[[אוכלוסייה]] האזרחית. במיוחד הדברים אמורים במוקשים נגד [[אדם]] שנכון להיום ([[2012]]) פגעו וממשיכים לפגוע באלפי אנשים ב[[אפריקה]] בעיקר ב[[אנגולה]] (ראו [[מוקשים באנגולה]]) וב[[קמבודיה]] בכל שנה עקב העובדה כי הם לא פונו ממקומם לאחר ש[[מלחמת אזרחים|מלחמות האזרחים]] נגמרו.
 
גם ב[[ישראל]] קיימת סכנה רבה ממוקשים באזור [[רמת הגולן]], [[הערבה]], [[בקעת הירדן]], וברחבי [[הגדה המערבית]] ו[[הגליל העליון]]. שדות רבים אינם מגודרים{{הערה|{{nrg|עדי חשמונאי|בכיר בצבא: יש מאות שדות מוקשים לא מגודרים|052/324|7 בפברואר 2010||1|2}}}} ומשולטים כמחויב באמנות בינלאומיות שישראל חברה בהן{{הערה|1=ע"ע [[אמנה על כלי נשק קונבנציונליים מסוימים]].}}, ועקב [[סחיפת קרקע]] קיימת סכנת עלייה על מוקשים גם מחוץ לגדרות, ומדי פעם נפגעים מטיילים{{הערה|{{nrg|עדי חשמונאי ואבי אשכנזי|בן 11 נפצע קשה בפיצוץ מוקש ברמת הגולן|051/580|6 בפברואר 2010||1|2}}}}{{הערה|{{הארץ|אלי אשכנזי, אנשיל פפר|צעיר בן 24 נפצע קשה בשדה מוקשים, נפל ממסוק החילוץ ונהרג|1070335}}}}, חקלאים וכן בני [[בקר]]{{הערה|{{הארץ|אלי אשכנזי|20 פרות מתו לאחר שנכנסו לשדה מוקשים ברמת הגולן; המגדלים: צה"ל התרשל|553321}}}} ממוקשים.
 
בניגוד לטענה כי קיומם של שדות המוקשים בשמורותב[[שמורת טבע|שמורות טבע]] רבות ברחבי ישראל, הוא מבחינת שימור ה[[טבע]] - מחקרים מראים כי מוקשים פצעו והרגו זנים רבים של [[חיית בר|חיות בר]] ברחבי העולם, וכי השימוש במוקשים מוביל סדרה של תהליכים הפוגעים בסביבה, בהם: הדרדרות איכות הקרקע, כריתת יערות, זיהום מקורות מים במתכותב[[מתכות כבדות]], וייתכן שאף פגיעות מהותיות בבתיב[[בית גידול|בתי ובשרשראותגידול]] וב[[מארג מזון|שרשראות מזון]] המשפיעות על אוכלוסיות של זנים שלמים.{{הערה|1=השפעות סביבתיות של מוקשים בעולם, מתוך [http://lm.icbl.org/index.php/publications/display?url=lm/2000/appendices/environment.html דו"ח מעקב של הקואליציה למניעת מוקשים, 2000].}}
 
ב[[דצמבר]] [[1997]] נחתמה [[אמנת אוטווה]], בה הוטל איסור בינלאומי על השימוש במוקשים נגד [[אדם]], הסכם זה נחתם בעקבות מסע [[פרסום]] שהובל על ידי [[הנסיכה דיאנה]]. אולם למרות זאת עדיין מפוזרים מיליוני מוקשים כאלו ברחבי העולם.