קריאת ההלל – הבדלי גרסאות

לפי [[נוסח ארץ ישראל|מנהג ארץ ישראל הקדמון]] גמרו את ההלל רק בימים שנזכרו לעיל, כך נראה ממקורות ארץ ישראליים שונים{{הערה|למשל התוספתא בסוכה (ג',ב'), התלמוד הירושלמי סוכה פרק ד' הלכה ה', [[מסכת סופרים]] פרק כ' הלכה ט'}}. לעומת זאת ב[[בבל]] נהגו באותה תקופה לקרוא את ההלל גם ב[[ראש חודש]]. ב[[מסכת תענית]]{{הערה|דף כח עמוד ב}} מובא כי ה[[אמורא]] [[רב (אמורא)|רב]] הגיע לבבל וראה כי הם קוראים את ההלל בראש חודש. רב חשב להפסיקם, שכן אין חיוב לומר הלל ביום זה, אלא שראה שהם מדלגים על קטעים מן ההלל ובשל כך לא הפסיקם. מנהג זה התקבל כיום בכל הקהילות. קיימת מחלוקת בקרב ה[[גאונים]] וה[[ראשונים]] מהו דילוג זה, וכיום ישנם שני מנהגים: המנהג הנפוץ הוא לדלג על החצי הראשון של מזמורים [[S:תהלים קטו|קט"ו]] (פסוקים א'-י"א) ו[[S:תהלים קטז|קט"ז]] (פסוקים א'-י"א). אצל [[תכלאל|יהודי תימן]] מדלגים, נוסף על הדילוגים לעיל, גם על [[S:תהלים קיז|קי"ז]] ועל [[S:תהלים קיח|קי"ח]] (פסוקים א'-ד').

 

 

===ימי מועד בהם לא נאמר הלל===