עילה למלחמה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון שגיאת ניקוד: הסרת חיריק מיותר (כפול) במלה "בלי" |
מ"יורש העצר האוסטרי" ל- יורש העצר האוסטרו-הונגרי" |
||
שורה 4:
אחת העילות לפתיחה ב[[מלחמה]] היא [[מצור]], למשל, על ידי סגירת נתיבי השיט. דוגמה לכך היא סגירת [[מצרי טיראן]] על ידי [[מצרים]] למעבר כלי שיט ל[[ישראל]], ערב [[מלחמת סיני]] ו[[מלחמת ששת הימים]]. לעתים, מדינה אחת או מי מאנשיה מבצעים מעשה שמדינה אחרת מגדירה כעילה למלחמה. לפעמים המדינה הראשונה (שהתחילה את ה"התגרות"), ואף אומות אחרות, טוענות כי לא הייתה עילה למלחמה והמדינה השנייה רק חיפשה תירוץ כדי לצאת למלחמה.
דוגמה נוספת ל"עילה למלחמה", היא הרצח הפוליטי שגרם לפרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] ב-[[1914]]: בין מעצמות [[אירופה]] שרר באותו זמן מתח רב, תוכניות המלחמה היו מוכנות והצבאות היו מחומשים כראוי. המעצמות רק המתינו לסיבה מספקת שתיתן את האות לפתיחה במלחמה. הסימן הגיע ב-1914 ב[[הרצח בסראייבו|רצח בסראייבו]], כאשר [[לאומנות|לאומן]] [[סרבים|סרבי]] קנאי התנקש ביורש העצר
לא בכל המלחמות ניתן לזהות עילת מלחמה מסוימת. מלחמות מסוימות מתחוללות כתוצאה משרשרת של פעולות הדדיות המסלימה בהדרגה עד לכדי מלחמה. כך למשל [[מלחמת הכדורגל]] בין [[הונדורס]] ל[[אל סלוודור]] פרצה ללא עילה למלחמה, אלא עקב התדרדרות מעשי [[אלימות]] במהלך משחק [[כדורגל]], לאחר מערכת יחסים הדדית עכורה ומתוחה בין שתי המדינות.
| |||