כלאי הכרם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←איסור ההנאה מכלאי הכרם: ויקיזציה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 16:
איסור כלאי הכרם נוהג בארץ ישראל כאיסור [[דאורייתא]] ובחוץ לארץ כאיסור מדרבנן. ב[[תלמוד בבלי|גמרא]] מבואר שהטעם שחכמים גזרו על כלאי הכרם בחוץ לארץ, מה שלא גזרו באיסורי כלאים אחרים, הוא משום שהתורה החמירה עליהם יותר משאר איסורי כלאים בכך שהפירות נאסרים בהנאה{{הערה|1=[[מסכת קידושין]] דף לט עמוד א}}
==מהו כרם==
ב[[משנה]]{{הערה|[[מסכת כלאים]] פרק ד משנה ה}} נחלקו [[בית שמאי]] ו[[בית הלל]] בשאלה מהו השיעור המינימלי של כרם. לדעת בית שמאי שורה אחת נחשבת כרם, ואילו לדעת בית הלל צריך שיהיו בכרם לכל הפחות שתי שורות. ה[[ראשונים]] נחלקו בפירוש שיטת בית הלל. במשנה{{הערה|פרק ד משנה ו}} מבואר שלדעת בית הלל שתי גפנים כנגד שתי גפנים אינן כרם, ורק אם הם שתולות באופן ש'''שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב''', הן מהוות כרם. לדעת ה[[ר"ש]] סדר הגפנים יכול להיות שבשורה השניה יש גפנים כנגד שתי גפנים סמוכות מהשורה הראשונה. ואילו לדעת ה[[רמב"ם]] צריכה הגפן היוצאת זנב להיות כנגד הרווח שבין השורות{{הערה|[[מהר"י קורקוס]] סובר שדעת הרמב"ם שווה לדעת הר"ש}}.
==לקריאה נוספת==
* '''חוקות הארץ''', יסודות ושיטות הלכות כלאים על סדר הלכות כלאים לרמב"ם, עם ביאורים וחידושים מאת [[הראי"ה קוק]], (כרך ב'), בהוצאת [[מכון התורה והארץ]]
| |||