נ.ק.ו.ד. – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{בעבודה}}
'''קומיסריון הפנים העממי''' הוקם בשנת 1934 לאחר שכוחות ביטחון הפנים ב[[ברית המועצות]] אורגנו מחדש תוך הקמת "אן-קה-וה-דה" (להלן: נקוו"ד) ושילוב ה-ГПУ ("[[ג.פ.או.]]") בארגון זה. למפקדו נתמנה [[גנריך יגודה]], אשר מיד החל במעצרים נרחבים שכללו בין היתר את [[לב בוריסוביץ' קמנייב|לב קמנייב]], [[גרגורי זינובייב]] ו[[איבן סמירנוב]], ממנהיגי ה[[קומוניזם]] הוותיקים, והאשים אותם יחד עם 13 נאשמים אחרים בקשר לרציחת [[סטלין]] ומנהיגים אחרים בניצוחו של [[לאון טרוצקי]]. כל הנאשמים נמצאו אשמים והוצאו להורג ב-[[25 באוגוסט]] [[1936]].
בנקו"ד נכללו היחידות הבאות:
* ענף ראשי לביטחון המדינה - גה-פה-או לשעבר
* ענף ראשי למשטרה
* ענף ראשי למשמר הגבול
* ענף ראשי לכבאות
* ענף ראשי למחנות עבודה ([[גולאג]])
* ענף לרישום אוכלוסין
* ענפי מינהל
יגודה כשל במציאת ראיות מספיקות להאשמת [[ניקולאי איוונוביץ' בוכרין|ניקולאי בוכרין]] בפשע כלשהו, ועל כן הודח בידי סטלין ותחתיו נתמנה לתפקיד [[ניקולאי יז'וב]].
הנקוו"ד לא היסס לענות את נחקריו ולהשתמש נגדם בשיטות כוחניות לחילוץ הודאות, כולל רצח בני משפחתם או הגלייתם ל[[סיביר]]. החקירות נמשכו ברציפות במשך ימים ולילות ארוכים ללא מזון או שינה, עד אשר הנחקר המותש הסכים להודות בכל דבר על מנת להפסיק את ייסוריו.
בשנת [[1936]] נעצרו ניקולאי בוכארין, [[אלכסיי ריקוב]], [[גנריך יגודה]], [[ניקולאי קרסטינסקי]] ו[[קריסטיאן רקובסקי]] בחשד של ניסיון נוסף להתנקש בחיי סטלין, שוב כביכול בניצוחו של טרוצקי. הם נמצאו אשמים והוצאו להורג.
הנקוו"ד היה מעורב גם במלחמת האזרחים בספרד, ו[[אלכסנדר אורלוב]] פעל לתמיכה בכוחות הרפובליקניים ולאימונם.
[[הטיהורים הגדולים]] שערך סטלין באמצעות הנקוו"ד הגיעו לממדים מבהילים עם רצח טרוצקי ב[[מקסיקו]] ב-[[20 באוגוסט]] [[1940]]. לאחר מותו של טרוצקי נותר סטלין לבדו מכל 15 חברי הממשלה הבולשביקית המקורית. 10 מהם הוצאו להורג ו-4 מתו, לעתים בנסיבות מסתוריות.
מתוך 1,966 משתתפי ועידת המפלגה הקומוניסטית ב-1939, נעצרו בחמש השנים שלאחר מכן 1,108. רק 70 מתוכם נשפטו במשפט פומבי; כל היתר נשפטו ב[[משפט בדלתיים סגורות|דלתיים סגורות]] לפני הוצאתם להורג. מקורות רשמיים טוענים כי בין ינואר 1935 ויוני 1941 עצר הנקוו"ד 19.8 מיליון איש בברית המועצות, מתוכם כ-7 מיליון הוצאו להורג.
בשנת 1938 הוחלף [[יז'וב]] (לאחר שגם הוא הוצא להורג) ב[[לברנטי בריה]]. בעקבות כך רוב המפקדים של נ.ק.ו.ד של יז'וב הוצאו להורג. בריה פיקד על הארגון עד 1953, כאשר כבר נקרא "ק.ג.ב.".
ב[[פברואר]] [[1941]] המשרד פוצל ל-2 משרדים: משרד הפנים בראשות בריה ומשרד לביטחון המדינה בראשות וסבולוד מרקולוב. עם תחילת השתתפות ברית המועצות ב[[מלחמת העולם השנייה]] ב-[[20 ביולי]] 1941 המשרד אוחד בראשות בריה ומרקולוב מונה לסגן הראשון שלו. ב-[[17 באוקטובר]] 1941 הוועדה המיוחדת של המשרד קיבלה רשות להחליט על עונשים כולל [[עונש מוות]]. לא היה ניתן לערר על ההחלטה. הנחייה זו הייתה בתוקף עד ל-[[1 בספטמבר]] [[1953]]. הוועדה טיפלה במספר רב של תיקים. כך למשל דווח שבישיבה שהתקיימה ב-[[10 בפברואר]] [[1950]] הוועדה טיפלה ב-1592 תיקים וקיבלה החלטות לגבי העונש.
==נ.ק.ג.ב/מ.ג.ב.==
'''המשרד לביטחון המדינה''' (מ.ג.ב.) (ב[[רוסית]]: Министерство государственной безопасности, Ministerstvo Gosudarstvennoi Bezopasnosti) היה שמה של ה[[משטרה חשאית|משטרה החשאית]] ה[[ברית המועצות|סובייטית]] בין השנים [[1943]] ל-[[1953]]. בתקופת 1943 (כאשר הוא פוצל ממשרד הפנים) ועד לשנת [[1946]] הוא נקרא "נ.ק.ג.ב." - נרודני קומיסריאט גוסודרסטונוי בזופסנוסטי - Народный комиссариат государственной безопасности). עם שינוי שמו בשנת 1946 ומינוי שר חדש, החל מעבר לאחריות המשרד פונקציות שונות של [[המשרד לענייני פנים של רוסיה|אם. וה. דה]] אך במקביל פונקציית של ביון חוץ הוצא מאחריות המשרד. ביון חוץ חזר לאחריות המשרד רק בשנת [[1951]]. ב-[[4 ביולי]] 1951 [[ויקטור אבאקומוב]] שעמד בראש המשרד הועבר מתפקידו וב-[[11 ביולי]] אותה שנה נעצר. במהלך סתיו 1951 נעצרו רבים מראשי המשרד. בשנת 1953, ביום פטירת יוסיף סטלין המשרד אוחד עם משרד הפנים ובראש המשרד המאוחד הועמד [[לברנטי בריה]].
| |||