תל לכיש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
|||
שורה 1:
{{מיקום מפורט בישראל|שם=תל לכיש|רוחב=31.565|אורך=34.849444|כותרת=כן|כיוון כתב=ימינה}}
[[
[[קובץ:V07p592001 Lachish.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תל לכיש צולם בין השנים 1906-1901]]
[[קובץ:Lachish Relief, British Museum.jpg |שמאל|ממוזער|250px|קטע מתבליט לכיש. [[המוזיאון הבריטי]]]]
[[
'''תל לכיש''' הוא [[תל]] חשוב ב[[שפלת יהודה]], גובל ב[[נחל לכיש]]. שמו ב[[ערבית]] - '''תל אֶ דֻוֵיר'''. שטחו כ־124 דונם, והוא זוהה על ידי החוקר הבריטי [[ויליאם אולברייט]] בשנת [[1926]]. בשנת [[1994]] הוכרז כ[[גן לאומי]].
==האתר==
בלכיש התגלו ממצאים [[ארכאולוגיה|ארכאולוגים]] כבר מ[[התקופה הנאוליתית]] (7500 עד 4000 לפנה"ס), וישוב רצוף התקיים במקום לאורך השנים. ב[[תקופת הברונזה]] (3150 עד 1200 לפנה"ס) הייתה לכיש עיר פרוזה בחסות [[מצרים העתיקה|מצרית]], כמו כל ערי המדינה ב[[כנען]]. באגרות המצריות מ[[תקופת הברונזה המאוחרת]] שנודעו כ"[[מכתבי אל-עמארנה]]" כלולים כמה מכתבים ששלחו שליטי העיר ל[[פרעה]] מלך מצרים (מאה 14 לפנה"ס). הממצאים מתקופה זו כוללים [[כתב הירוגליפי|כתובות הרוגליפיות]] ו[[אנתרופואיד
העיר עמדה בחורבנה כמאתיים שנה ונבנתה מחדש בתקופת המלוכה. בתקופה זו הייתה חשיבותה של העיר נעוצה בכך שנצבה על גבול הממלכה לנוכח האיום הפלישתי. היא נזכרת בין הערים שביצר המלך [[רחבעם]] ([[דברי הימים ב]], י"א ט), היה בה בית שער גדול (זהה לזה שב[[תל חצור]], [[תל מגידו]] ו[[תל גזר]]) וארמון ענק. חרסים מתקופת רחבעם (מאה 10 לפנה"ס) נמצאו על התל, כמו גם סימני חורבן ממסעו של מלך מצרים, שישק, בשנת 925 לפנה"ס. שישק פלש לארץ־ישראל ובזז ערים ב[[ממלכת יהודה|יהודה]] ובישראל, ואף הציב כתובות ניצחון בחלקן (למשל מגידו).
שורה 19:
ממצאים חשובים נוספים: כ־400 [[חותמות למלך]] נמצאו תחת שכבת החורבן שהותיר אחריו סנחריב מלך אשור.
בדרום מערב התל מצא הארכאולוג ה[[בריטניה|בריטי]] [[ג'יימס לסלי סטרקי]], אשר עמד בראש משלחת חפירות שחפרה בתל לכיש מ [[1932]]
העיר נבנתה מהיסוד בימיהם של המלכים [[יאשיהו]] ו[[מנשה המלך|מנשה]] ([[המאה ה-7 לפנה"ס]]). עיר זו חרבה יחד עם [[בית המקדש הראשון]] ושאר ערי יהודה לאחר מרד [[צדקיהו]] בבבל (586 לפנה"ס). כיום ניתן לראות שרידים של בית שער גדול מתקופתו של חזקיהו, ומעליו בית שער קטן יותר מהמאות 7-6 לפנה"ס; בבית השער הקטן מצא הארכאולוג סטארקי כ 21 [[אוסטרקון|אוסטרקונים]] - חרסים ועליהם כתובות, אשר קיבלו את השם "[[מכתבי לכיש]]" חרס מספר 4 נודע במיוחד בשל הכתובת הבאה:
שורה 44:
== לקריאה נוספת ==
* [[דוד אוסישקין]], '''לכיש בימי ממלכת יהודה - סיפור החפירות הארכאולוגיות החדשות''', [[קדמוניות]] ט"ו (58-59), 1982, עמ'
* דוד אוסישקין, '''ההתקפה האשורית על לכיש; הנתונים מן הפינה הדרום-מערבית של האתר''', ארץ ישראל כ', תשמ"ט, 1989, עמ' 97-114
* [[נפתלי הרץ טור סיני|נ. ה. טורטשינר (טור-סיני)]], '''תעודות לכיש''', הוצאת [[החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה|החברה העברית לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה]] ו[[מוסד ביאליק]], שנת ת"ש.
| |||