צבי הירש קלישר – הבדלי גרסאות

{{רב

|שם=

|כיתוב=

|תאריך לידה=[[ח' בניסן]] [[תקנ"ה]]

הרב '''צבי הירש קלישר''' ([[ח' בניסן]] [[תקנ"ה]] - [[ה' בחשוון]] [[תרל"ה]] ; [[1795]] - [[1874]]), היה רב בעל השכלה רחבה בתחומים רבים, שנמנה עם [[מבשרי הציונות]] ונודע בעיקר בתמיכתו הנועזת ברעיון ה[[עלייה]] ל[[ארץ ישראל]] וחידוש ההתיישבות בה. רעיונותיו שימשו בסיס להקמת תנועת [[חיבת ציון]].

 

 

==חייו ומפעליו==

 

===פעילות ציבורית===

תחילת פעילותו הציבורית של הרב קלישר למען ארץ ישראל הייתה בשנת [[1836]], כאשר פנה במכתב ל[[מאיר אנשל רוטשילד]] (בנו הבכור של מייסד שושלת [[משפחת רוטשילד|רוטשילד]]) בבקשה שיסייע ברכישת ארץ ישראל מאת ה[[מוחמד עלי (שליט מצרים)|פחה המצרי]] תוך ניצול ההזדמנות "אשר מדינת ארץ ישראל איננו תחת דשלטון מלך אדיר כהיותו בימי קדם". במכתב זה ביטא לראשונה את עיקרי השקפתו על גאולת ישראל בדרך הטבע וללא המתנה להתערבות ניסית ועל החובה לחדש את עבודת הקרבנות בהר הבית. דברי האגרת היוו גרעין לפרקי הספר "דרישת ציון" שנכתב בשנים אחר כך ופורסם 25 שנה מאוחר יותר.{{הערה|1=טיוטת האיגרת מעיזבונו של הרב קלישר נמצאת בספר "דרישת ציון" בהוצאת מוסד הרב קוק תשס"ב}} בשנת [[1839 ]]פנה הרב קלישר גם ל[[משה מונטיפיורי]] בבקשה דומה.

ב-[[1843]] פרסם את הקונטרס "אבן בחן" שהוא חלק מספרו "מאזניים למשפט" שיצא לאור מאוחר יותר. באותה שנה יצא לאור גם חלקו הראשון של ספרו "אמונה ישרה" הכולל את השקפותיו על התורה, הפילוסופיה וה[[קבלה]]. פרסום חלקו השני של הספר התעכב עד לשנת [[1870]] בשל הפעילות בעניין ארץ ישראל.

 

לקראת סוף שנות ה-50 של המאה ה-19 ניהל חלופת מכתבים עם מונטיפיורי בעניין יישוב ארץ ישראל.{{הערה|1={{קתדרה|משה סמט|קשרי מונטיפיורי עם רצ"ה קלישר|33.8|33, אוקטובר 1984, עמ' 56-54}}; הערות: {{קתדרה|אברהם שישא הלוי|מכתבם של הרב הראשי לבריטניה נתן הכהן אדלר והשר מונטיפיורי לר' צבי הירש קלישר|38.11(1)|38, דצמבר 1985, עמ' 200-195}}}} ב-[[1859]] הגיע לטורון הדרשן רבי [[נתן פרידלנד]] תלמידו של רבי [[יוסף זונדל מסלנט]]. הרב פרידלנד אחז גם הוא ברעיונות דומים לרב קלישר והם החלו לפעול יחד להגשמת חזונם. ב-[[1860]] כינס הרב קלישר ועידה למען ישוב ארץ ישראל בעיר טורון בהשתתפות רבנים חשובים וביניהם ידידו הרב [[אליהו גוטמכר]]. בעקבות ועידה זו הוקמה ב[[פרנקפורט]] '''חברה ליישוב ארץ ישראל''', ארגון מעשי ראשון למען פעילות למימוש ישוב ארץ ישראל. ב-[[1861]] עמדו הרב קלישר ובנו רבי יהודה לייב בראש הוועד בטורון שאסף כספים למען בניין [[בתי מחסה]] לעניי ירושלים.

 

לאחר פרסום הספר הרבה הרב קלישר לנסוע באירופה, במטרה לקבל תמיכת רבנים ואישים יהודיים ברעיונותיו. הוא השפיע על חברת [[כל ישראל חברים]] לתמוך בפיתוח ה[[חקלאות]] ב[[ארץ ישראל]] ולייסד את בית הספר החקלאי [[מקווה ישראל]]. מייסד בית הספר [[קרל נטר]] אף הזמינו להיות חבר בהנהלת המוסד, אך הדבר לא יצא לפועל. בשנת [[1868]] הגיש קלישר ל[[נפוליון השלישי]] הצעה מפורטת ליישוב ירושלים ולשימור עם ישראל בארץ הקודש. הוא גם התכתב עם מייסד תנועת [[המזרחי]], הרב [[יצחק יעקב ריינס]], וחיזק אותו בדרכו הציונית.

 

 

==ספריו==

* '''דרישת ציון''', 1962.

** הרב צבי הירש קלישר, '''דרישת ציון''', הוצאת [[מוסד הרב קוק]] תשס"ב, בעריכת [[יהודה עציון]].

*אסף ידידיה (עורך), '''עת לחננה''', הרב צבי הירש קלישר וההתעוררות לציון, קובץ מאמרים, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשע"ה.

*יציאת מצרים וגאולת ישראל : מכתב הנצי"ב מוולוז’ין בו מתנגד לפרסום הספר "דרישת ציון", ‬'''אוריתא''', ו, תשנ"ט-1999, עמ' רצח-שב. ‬

*[[מאיר הילדסהיימר]],‫ רבי צבי הירש קאלישר ורבי שמשון רפאל הירש, ‬בתוך: '''ספר אביעד''', תשמ"ו-1986, עמ' קצה-ריד.

*אברהם הלוי שישא,‬ מכתבם של הרב הראשי לבריטניה נתן הכהן אדלר והשר משה מונטיפיורי לר’ צבי הירש קלישר, '''[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]]''', 38, תשמ"ו, עמ' 195-200.‬