נין (כפר) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 18:
השם "נין" מקורו ביישוב הקדום '''נעים''', ששכן, ככל הנראה, באותו המקום. הכפר נזכר ב[[תלמוד]] וב[[הברית החדשה|ברית החדשה]]. הברית החדשה מספרת ש[[ישו]] ביצע במקום את נס החייאת בן האלמנה:
{{ציטוט|תוכן="ויהי ממחרת וילך אל עיר ושמה נעים (Ναΐν), ורבים מתלמידיו הולכים אתו והמון עם רב. ויקרב אל שער העיר, והנה מוציאים מת, בן יחיד לאימו, והיא אלמנה; ועמה רבים מעם העיר. וכראות אותה האדון, נכמרו רחמיו עליה ויאמר לה: אל תבכי. ויגש ויגע במיטה,ויעמדו הנושאים. ויאמר: עלם, אומר אני אליך, קומה! ויתעורר המת ויחל לדבר, ונתנהו לאימו."|מקור=[[הבשורה על-פי לוקס]] 7, 11-15}}
לפיכך הפך המקום קדוש לנוצרים, וב[[המאה ה-4|מאה הרביעית לספירה]] הוקמה בו [[כנסייה]] הנקראת "[[כנסיית בן האלמנה]]". למקום גם הייתה חשיבות בעיני ה[[צלבנים]], לאחר כיבושם את הארץ. הכנסייה שוקמה בשנת [[1880]] על ידי [[המסדר הפרנציסקני]], והיום שוכנת במרכז הכפר, בסמוך ל[[מסגד]] הכפר, ונשמרת על ידי התושבים בכלל ומשפחה נוצרית בפרט.
 
[[ארכאולוג]]ים מציינים שהמקום שיגשג במספר תקופות בהיסטוריה הקדומה. המקום נחשב כמרכזי בהיותו על [[דרך המלך]], בין מצרים הקדומה ועיראק הקדומה. המקום הוזכר ברשימת פרעה [[תחותמס השלישי]] כאשר פלש לארץ על מנת להבטיח שליטה מצרית באזור, בשל וויכוח שהתקיים בינו לבין מצביאיו, כאשר דנו בסוגיית כיבושה של [[תל מגידו|מגידו]]. קיימת סבירות שבאזור נין היה עימות צבאי בין צבאות פרעה עצמו וצבא [[מיתני]], או מי שנקראו על ידי המצרים הקדומים "גדודי נהרין" שבאו מצפון [[סוריה]].