רישום זכויות במקרקעין בישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←במדינת ישראל: , תיקון קישור לפירושונים |
|||
שורה 41:
עד שלהי התקופה העות'מאנית הגיע רישום הקרקעות בפנקסים רק לכ־5% מקרקעות ארץ ישראל. בנוסף היו פנקסים אלו רלוונטיים בעיקר למקומות יישוב ותיקים, מעטים ומוגדרים בלבד. בפנסקים אלו נרשמו האדמות הפרטיות בלבד, ולא תוחמו אדמות המדינה ('מוואת').
'''דפתאר חקאני''' היה פנקס הרישום העיקרי, בו נרשמו קרקעות ראויות לעיבוד שעובדו בפועל, והרישום כלל את תיאור הקרקע ומהות הבעלות עליה.
'''יוקלמה''' (תביעות) היה פנקס בו נרשם היישוב בגבולותיו נמצאת הקרקע הראויה לעיבוד, תיאור מילולי של גבולות הקרקע (בדרך כלל תוך הסתמכות על פרטי נוף) ושם האדם מחזיק הקרקע.
'''דאימי''' היה פנקס בו נאספו השטרות המעידים על ביצוע עיסקאות בקרקע.
'''מחלול''' היה פנקס בו נרשמו הקרקעות הבלתי מעובדות או הקרקעות הנטושים
'''שמסיה''' היה רישום האדמות שנמצאו בסקר כאדמות נטושות ללא בעלים
===חסרונות בשיטת הרישום העות'מאני===
| |||