השושלת הסלג'וקית – הבדלי גרסאות

שלושת הסולטאנים הסלג'וקים הראשונים נודעו כסלג'וקים הגדולים.

===טוע'ריל בק===

הטורקמנים ראו באופן מסורתי את הביזה כמטרה היחידה ללחימה, ואילו טוע'ריל בק שאף להשיג שליטה על כמה שיותר פרובינציות מוסלמיות וההתנהגות הפרועה של כוחותיו סיכנה את הגשמתה של שאיפה זו. מכיוון שהטורקמנים היוו את עיקר כוחו, לא יכול היה טוע'ריל בכ להסתכסך עימם ולכן החליט לנתב את פשיטותיהם מהרמה האיראנית לכיוון ארמניה ואסיה הקטנה, שנשלטה בידי האימפריה הביזנטית. פשיטות נגד הארמנים והביזנטים הנוצריים נחשבו ל[[ג'יהאד|מלחמת קודש]], המשיכו מסורות [[ע'אזי]] שהטורקמנים קיבלו מ[[מרכז אסיה]] ויכלו להביא לטוע'ריל בק יוקרה כלוחם ג'האד. טוע'ריל בכ החליט לשלוח פשיטות ע'אזי בתקופות הביניים, שבין מסעי הכיבוש, שערך בארצות אסלאמיות. על-מנת למנוע יוזמות עצמאיות יתר על המידה שלח טוע'ריל בק את איבראהים אינאל ב-1049 לפשיטת ע'אזי כנגד ארמניה והוא עצמו הנהיג פשיטה זהה ב-1054 וכתוצאה מפשיטות אלו הצליח להשיג הכרה בשלטונו מהנסיכויות הכורדיות הזעירות שבצפון-מערב איראן ולעורר כבוד בקרב [[הממלכה הגאורגית המאוחדת]].

ב-1055 נכנס טוע'ריל בק ל[[בגדאד]] ללא קרב, לאחר שהכוחות ה[[בויהים]] נמלטו ממנה. עוד קודם לכן כיוון טוע'ריל בק למטרה זו, כשהצהיר על עצמו, שהוא עבדו הנאמן של ה[[ח'ליפה]] ושהוא נחוש להשיב את ה[[סונה]] לבגדאד, שהייתה תחת הפרוטקטוראט של הבויהים ה[[שיעים]], ולצאת למלחמה כנגד המינות ה[[איסמאעיליה|אסמאעילית]] של [[השושלת הפאטימית|הח'ליפה הפאטימי]] היושב ב[[מצרים]]. חולשת הבויהים ותמיכת אבן אל-מוסלימה, ה[[וזיר|ווזיר]] של הח'ליפה, הקלו על טוע'ריל בכ לתפוס את בגדאד. טוע'ריל בכ העניק לח'ליפה תנאים חומריים משופרים וחלק גדול יותר באדמיניסטרציה של בגדאד וסביבותיה וזכה בתמורה לתואר "מלך המזרח והמערב", שנתן לו את הזכות לכבוש את כל האזורים המוסלמיים, ובייחוד את אלו שלא הכירו במרות העבאסית. כמו כן זכה טוע'ריל בכ לתואר סולטאן, שלמרות שהיה נמצא בשימוש עוד קודם לכן, הרי ניתן זו הפעם הראשונה באופן רשמי וסימל מתן סמכות מלאה לפעולה תחת אישורו היוקרתי של הח'ליפה, שאף נשא את אחייניתו של הסלטאן.