עירוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 14:
העירוב מורכב לרוב מעמודים ייעודיים שמעליהם עובר [[חוט]] דק מתוח, צורת הנקראת בהלכה '[[צורת הפתח]]', צורה שנחשבת מבחינה הלכתית ל[[מחיצה (הלכה)|מחיצה]] כשרה, והופכת את השטח המוקף ל[[רשות היחיד]]. העירוב יכול להתבסס גם על [[גדר|גדרות]] או מחיצות קיימות אחרות, או על מדרונות תלולים ('[[תל המתלקט]]'). במקומות רבים מתבסס העירוב על קווי חשמל או טלפון. במקרים כאלו יש צורך שהחוט יעבור בדיוק מעל העמוד, היות שזה אחד מהתנאים הנדרשים כדי ליצור מחיצה של '[[צורת הפתח]]'. אפשרות אחרת שמשתמשים בה ברגיל, היא העמדת [[חבית]] או קרש חזק מתחת לקו החשמל, שגובהם לפחות י' [[טפח]]ים, (כ- 80 ס"מ) כך שרואים אותם כאילו הם עולים עד לחוטים התלויים למעלה, מדין '[[גוד אסיק מחיצתא]]', ויוצרים על ידי כך את 'צורת הפתח'.
 
לאחר בניית העירוב יש צורך בתיקון נוסף, הנקרא [[עירוב חצרות]], כדי להתיר את הטלטול בין רשויות היחיד נפרדות, כגון מבית לבית אחר, דבר שאסור מ[[דרבנן]] ללא תיקון עירוב החצרות. אולם ישנם מקומות בהם אין צורך בעירוב החצרות, כגון [[בסיס צבאי]] או [[קיבוץ]], שבו אוכלים כולם ב[[חדר אוכל]] משותף. במקרה שבמקום היישוב גרים [[גוי]]ים, יש ל[[שכירת רשות|שכור את רשותם]] על מנת שעירוב החצרות יוכל לחול{{הערה|{{כיכר השבת|ישי כהן|הגר"ד לאו מחדש את השכירות ברחבי הארץ|197501|18 באפריל 2016}}}}.
 
==פרצות בעירוב==