תל משוש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סקריפט החלפות (פלשתים, שים עשר)
שורה 1:
{{עריכה|יש להסב את כל הערות השוליים מסוג "שם" להפניה ממוקדת לספר או למאמר}}
{{מיקום מפורט בישראל|שם=תֵּל משוש|רוחב=31.213117|אורך= 34.966569|כותרת=כן}}
{{coord|31.213117|N|34.966569|E|type:landmark|display=title}}
שורה 30:
השכבה השלישית: בשכבה זו נמצאו בורות אפר, [[ממגורה|ממגורות]] ו[[רצפת לס|רצפות לס]]. מממצאים אלה ניתן להסיק כי בסוף [[המאה ה-13 לפנה"ס|המאה השלוש עשרה לפנה"ס]] החלה התיישבות של [[נוודים]] למחצה באזור שסביב לבארות תל משוש, ככל הנראה בסוכות או באוהלים. במחצית הראשונה של [[המאה ה-12 לפנה"ס|המאה השתים עשרה לפנה"ס]] השתנה אופי הבנייה באתר והחלה התפתחות של בנייה פרטית בתל משוש{{הערה|שם עמודים 161-160.}}.
 
השכבה השנייה (סוף המאה השתים עשרה ראשית [[המאה האחת עשרה]]): בשכבה זו נתגלה היישוב הגדול ביותר שהתקיים בתל משוש וגודלו כשישים דונם. המבנים בתקופה זו היו מסגנון [[בית ארבעת המרחבים|בתי ארבעה מרחבים]]. בתים אלו מקבלים את הכינוי "בתים ישראלים" במסגרת התאוריה שמקשרת תקופת התיישבות זו ל[[תקופת ההתנחלות]]. באתר נמצאו מבני ציבור, שנבנו בראשית המאה השתייםהשתים עשרה לפנה"ס ושניכרת בהם השפעה [[מצרית]]-[[כנענית]]. יש הסבורים כי בתחילתו קם היישוב עקב הפעילות המצרית באזור ורק לאחר מכן ייתכן כי הוא עבר לשלטון [[פלישתיםפלשתים|פלישתיפלשתי]]{{הערה|שם=שטרן,117}}.
בשכבה זו נמצאו ממצאים רבים, לדוגמה: מבנה ציבורי ששימש כנראה כאחד ממרכזי המנהל הישובי, חדרים המעידים על אופי פולחני ואמידות כלכלית, מצודה ועוד{{הערה|קמפינסקי, צמחוני, גלבוע, רוזל, שם, עמ' 165.}}.
 
שורה 45:
 
==לקריאה נוספת==
* אראל גלבוע, אורנה צמחוני, אהרון קמפינסקי , נחום רוזל, "החפירות בתל משוש סיכום שלוש עונות חפירה (1972, 1974, 1975)" ארץ ישראל מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה מתוך: כרך ט"ו-ספר יוחנן אהרוני-תשמ"א (החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה 1981)
* [[נדב נאמן]], "הנגב בשלהי ימיה של ממלכת יהודה", קתדרה: לתולדות ארץ ישראל ויישובה, (טבת תשמ"ו ינואר 1987 יד יצחק בן צבי)
* קמפינסקי אהרון "תל משוש (ח' אל-משאש), "אתר מימי ההתנחלות והשופטים בנגב הצפוני", ", קדמוניות: כתב עת לעתיקות ארץ ישראל וארצות המקרא, (תשל"ד 1973 החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה) עמ': 23-24