זיקת הנאה – הבדלי גרסאות

4)     '''זיקת הנאה מכוח השנים'''<ref>'''ראה גם: ע"א 700/88 אסטרחאן נ' בן חורין'''</ref> – זיקת הנאה שנוצרת עקב שימוש רצוף במקרקעין הכפופים ללא שום התנגדות של בעל הנכס. כאן רלוונטי '''סעיף 94 לחוק המקרקעין''' הקובע כי "מי שהשתמש בזכות הראויה להוות זיקה הנאה במשך תקופה של שלושים שנים רצופות רכש את הזיקה והוא זכאי לדרוש רישומה". עקרונית, לא ניתן לרכוש זכות קניינית מכוח התיישנות במקרקעין מוסדרים. '''סעיף 159 לחוק המקרקעין''' קובע שבמקרקעין מוסדרים (להבדיל ממקרקעין שאינם מוסדרים) אין התיישנות. לפיכך, גם אם אדם יושב 30 שנה במקרקעין מוסדרים – הוא אינו יכול לתבוע זכות קניינית בנכס. כאן, סעיף 94 אינו מגביל עצמו למקרקעין לא מוסדרים ולכן אנחנו מסיקים שהוא חל גם על מקרקעין מוסדרים ואם אדם החזיק במקרקעין של אחר במשך 30 שנה רצופות – הוא זכאי לדרוש רישום זיקה על שמו (בניגוד לזכויות קנייניות אחרות) [אבליחד עם זאת אין חיוב להירשם, זו זכות קניינית ללא רישום].