שיגעון הצבעונים – הבדלי גרסאות

הגעת הצבעוני לאירופהל[[אירופה]] מיוחסת בדרך כלל ל[[אוגייר דה ביזבק]], שגרירו של [[פרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]], שנשלח אל הסולטאן העות'מאני, ושב עם הפקעות והזרעים הראשונים של הצבעונים שנשלחו מן [[האימפריה העות'מאנית]] אל [[וינה]] בשנת 1554. הצבעונים הופצו במהרה מווינה אל [[אאוגסבורג]], אל [[אנטוורפן]] ואל [[אמסטרדם]]. הפופולריות והטיפוח שלהם ב[[הרפובליקה ההולנדית|רפובליקה ההולנדית]] צברה תאוצה בשנת 1593 ככל הנראה, לאחר שהבוטנאי הפלמי קארולוס קלוסיוס (Carolus Clusius) חקר ב[[אוניברסיטת ליידן]] את הצבעונים. הוא נטע מספר מינים של צבעונים ומצא שהם מסוגלים לסבול את תנאי השטח הקשים של ארצות השפלה, זמן קצר לאחר מכן הצבעונים החלו לצבור פופולריות.