הבדלים בין גרסאות בדף "אלכסנדרה החשמונאית"

←‏פתיח: הוצאתו להורג של הורקנוס
(הרחבה)
(←‏פתיח: הוצאתו להורג של הורקנוס)
לאחר שנסע, דיבר יוסף, ה"משגיח על ענייני המלכות", עם מרים על אהבתו הגדולה של הורדוס אליה, אולם אלכסנדרה לגלגה על הדברים. בזמן שנפגש הורדוס עם אנטוניוס, פשטה בירושלים שמועה שאנטוניוס הוציא אותו להורג. אלכסנדרה שכנעה את יוסף לברוח מהארמון אל הלגיון הרומאי שחנה ליד העיר, בנימוק שחייהם בטוחים יותר שם במקרה ותהיה הפיכה. מלבד זאת, קיוותה שאנטוניוס יחזיר להן את השלטון על יהודה לאחר שיראה את מרים.{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר 15, פרק ג, פסקאות ו-ז, סעיפים 73-68.}}
כאשר חזר הורדוס והשמועה התבררה כלא נכונה, סיפרו לו אחותו ואמו על תכניתה של אלכסנדרה והוא אסר אותה.{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר 15, פרק ג, פסקה ט, סעיפים 81, 87.}}
 
[[יוסף בן מתתיהו]] מספר כי "אלכסנדרה היתה אוהבת מדנים" ולא פסקה מלנסות להביא לשינוי השלטון. היא הפצירה באביה, [[הורקנוס השני]], שיפעל להפסקת פעולותיו של הורדוס כנגד שארית [[חשמונאים|בית חשמונאי]], ודרשה ממנו שיבקש מקלט ממלכוס, השליט הערבי, במקרה שאוגוסטוס ייקח מהורדוס את השלטון ויחזיר אותו למשפחתם. הורקנוס סירב בתחילה, אולם לאחר שאלכסנדרה לא הרפתה מהעניין, שלח מכתב לידידו דוסיתאוס, ובו סוכם שמלכוס הערבי ישלח לו פרשים שיקחו אותו אל [[ים המלח]]. הורקנוס נתן את אמונו בדוסיתאוס, "שהחניף גם לו וגם לאלכסנדרה", אלא שהידיד בחר להעביר את המכתב להורדוס, וזה הוציא להורג את הורקנוס.{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר 15, פרק ו, פסקה ב, סעיפים 173-165.}}
 
מאוחר יותר, בשנת 28 לפנה"ס, נפל בחלקה של בתה מרים גורל זהה לזה של אחיה.