הרפורמציה הפרוטסטנטית – הבדלי גרסאות

'''הרפורמציה הפרוטסטנטית''' ([[לטינית]]: Reformatio) הייתה תמורה דתית רחבת-היקף שהתחוללה ב[[אירופה]] ב{{ה|מאה ה-16}} וב{{ה|מאה ה-17}}, במהלכה קמו והתבססו פלגים [[נוצרי]]ים חדשים שדחו את סמכותה של [[הכנסייה הקתולית]], הן על בסיס אי-קבלת עיקרי אמונה שונים והן מתוך האשמה בשחיתות וריקבון. הם נודעו בשם הכולל [[פרוטסטנטים]], והבולט מבין מנהיגיהם היה הכומר והמתקן הדתי איש סקסוניה [[מרטין לותר]]. בנוסף לו פעלו [[אולריך צווינגלי]] ו[[ז'אן קלווין]] ב[[הקונפדרציה השווייצרית הישנה|שווייץ]] ורבים אחרים ביתר היבשת. תחילת הרפורמציה מתוארכת לרוב לתליית [[95 התזות]] בידי לותר ב-[[31 באוקטובר]] [[1517]]. הוגים שתבעו שינוי מעמיק בכנסייה, כמו [[יאן הוס]] ו[[ג'ון ויקליף]], פעלו כבר קודם, אך רק הרפורמציה של המאה ה-16 הצליחה לחולל תנועה בת-קיימא לטווח ארוך ובהיקף נרחב.

 

{{נצרות}}

==גורמי רקע דמוגרפיים וכלכליים==

בעקבות אסונות ומלחמות, גדל אי השוויון הכלכלי והפוליטי באירופה. תוצאותיה של [[מגפה|מגפת]] [[המוות השחור]], שהביאה למותם של כ-50% מתושבי אירופה, עודדו ארגון מחדש של ה[[כלכלה]] האירופאית ומבנה המעמדות החברתיים והשלטון באירופה. האסונות של [[המאה ה-14]] ותחילת [[המאה ה-15]], יצרו מחסור בכוח [[עבודה (כלכלה)|עבודה]] ובכך נתנו דחיפה חזקה לגיוון כלכלי ולחידושים [[טכנולוגיה|טכנולוגיים]] (שנועדו להחליף את כוח העבודה) במרכזים ה[[עיר]]וניים המתפתחים. הירידה הדרסטית בגודל האוכלוסייה לאחר המוות השחור, הביאה לעלייה בריכוז ה[[הון]] באזורים העירוניים, וכך ניתן תמריץ ל[[מסחר]], ל[[תעשייה]] ולתחומים עירוניים עולים כגון [[בנקאות]], [[אריג]]ים, [[כלי נשק]] (שיצורם עודד בשל [[מלחמת מאה השנים]]) ו[[חציבה]] של [[ברזל]] (הודות, בין השאר, לתעשיית הנשק הפורחת).

 

 

אך יחד עם ההתאוששות וההתרחבות הכלכלית, שלוו בהתרחבות האוכלוסייה באירופה לממדים שהיו לה לפני האסונות שפקדו אותה, לכוח העבודה הגדול החדש ולהתייעלות בייצור וב[[חקלאות]], היו השלכות פחות נעימות עבור חלקים רבים מהחברה המערב אירופית. למרות המסורת המתנגדת לכך, בעלי הקרקעות החלו למנוע מה[[איכר]]ים את הגישה לקרקעות המשותפות של ה[[כפר]]ים. כאשר המסחר התפתח, בעלי הקרקעות החלו לנטוש את הכלכלה המבוססת ישירות על החקלאות ועל ה[[אחוזה]]. ייצור אריגי [[צמר]] התרחב מאוד בצרפת, [[גרמניה]] ו[[ארצות השפלה]] ו[[תעשייה|תעשיות]] [[טקסטיל]] חדשות החלו להתפתח.

==מהומניזם לפרוטסטנטיזם==

[[קובץ:Martin_Luther,_1529.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרטין לותר, מוביל הרפורמציה הפרוטסטנטית]]

 

תנועות הרפורמה ה[[אינדיבידואליזם|אינדיבידואליסטיות]] העיקריות שהתנגדו לסכולסטיקה הימי-ביניימית והמוסדות שתמכו בה היו ה[[הומניזם]], האדיקות ה[[רגש]]ית והתנועה שהדגישה את הפעולה הדתית המסורתית. ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] ה[[גרמניה|גרמניות]] עלתה קרנה של "הדרך המודרנית", אשר הצריכה הגדרה מחדש של האל, שכבר לא היה עקרון [[רציונליות|רציונלי]] אלא ישות מופשטת וחסרת גבולות. האל היה עתה [[שליט אבסלוטי]] שלא ניתן להבינו, והדת נעשתה לרגשית ואדוקה יותר. לפיכך, ההתחדשות של ה[[תאולוגיה]] ה[[אוגוסטינוס|אוגוסטינית]], שטוענת כי האדם לא יכול ל[[גאולה|הגאל]] במאמצי עצמו אלא רק על ידי רצונו של האל, ערערה את הלגיטימציה של המוסדות המאובנים של הכנסייה, שהיו אמורים לספק לאדם ערוץ לעשות מעשים טובים ולהגיע ל[[גן עדן]]. ההומניזם, לעומת זאת, היה תנועת רפורמה [[חינוך|חינוכית]], ששורשיה בהתחדשות הרנסאנסית של החינוך והמחשבה ה[[קלאסיציזם|קלאסית]]. המרד שלו ב[[לוגיקה]] ה[[אריסטו]]טלית שם את הדגש על שינוי היחיד על ידי [[רטוריקה]] בניגוד להגיון. הרנסאנס האירופאי הניח את היסודות להומניסטים הצפוניים בכך שחיזק את השימוש ב[[לטינית]] כ[[שפה]] [[תרבות]]ית המאחדת בין ארצות אירופה.

 

 

ה[[אנטיקלרקליזם]] האינטלקטואלי של ההומניזם השפיע רבות על לותר. ה[[מעמד]] הבינוני המשכיל בגרמניה הצפונית, בעיקר הקהילה המשכילה ויושבי הערים, אימצו את החשיבה המחודשת של לותר על הדת, כדי להמשיג את חוסר שביעות הרצון שלהם על פי החשיבה התרבותית החדשה של התקופה. עלייתה של הבורגנות והרצון להפעיל את עסקיה ללא הגבלות מוסדיות או נהגים מסורתיים שעבר זמנם, הגדילו את המשיכה של ה[[אינדיבידואליזם]] ההומניסטי. עבור רבים, המוסדות האפיפיוריים היו קשוחים, במיוחד ביחסם למחיר צודק ול[[ריבית]]. בצפון, בורגנים ו[[מונרכיה|מונרכים]] היו מאוחדים בתסכולם מכך ש[[מס|מיסים]] ששילמו ה[[אזרח]]ים לא הגיעו ל[[מדינה|מדינתם]] אלא ל[[אפיפיור]] ב[[איטליה]].

 

==הלותרניזם מאומץ על ידי הנסיכים הגרמניים==

 

למעשה, לותר, יחד עם חברו, [[פיליפ מלנכתון]], מדגיש את הנקודה הזו בטענה עבור הרפורמציה ב[[דיאט]] ב-1521, כאשר הוא הואשם ב[[כופר (אמונה דתית)|כפירה]]. אך שוב, הכנסייה וה[[קיסר (תואר)|קיסר]] לא ניצלו את ההזדמנות האחרונה שלהם לרפורמה ולשמירה על הסדר הישן, והאדיקט של הדיאט של [[וורמס]] אסר על כל חידוש. בינתיים, במאמציו להשאר רפורמטור קתולי ולא להחשב ככופר מהפכן, ועל מנת שיוכל לפנות אל הנסיכים הגרמניים כשהוא מתנגד למרדי האיכרים בדוקטרינה שלו של "שתי הממלכות", השמרנות הגדלה של לותר תביא לרפומטורים אחרים, קיצוניים יותר.

דרכה של הרפורמציה ב[[ממלכת אנגליה]] הייתה שונה. באנגליה היה זה זמן רב תכונה של אנטי-קלריקליזם, ותנועת ה[[לולרדים]], שהעניקה השראה ל[[הוסיטים]] ב[[בוהמיה]], קמה באנגליה. אך בשנות העשרים של [[המאה ה-16]], הלולרדים כבר לא היו כוח מעשי, ובוודאי שלא תנועה המונית. האופי השונה של הרפורמציה האנגלית הגיע מכך שהיא החלה בשל הצרכים הפוליטיים של [[הנרי השמיני]]. אם כי הנרי היה קתולי מאמין, היה זו מועיל מבחינתו להתנתק מהאפיפיור ולהחליף אותו בכתר האנגלי. [[חוק הריבונות (1534)|חוק הריבונות]] שאושר ב-1534 הציב את הנרי בראש הכנסייה באנגליה. בין 1535 ו-1540, תחת [[תומאס קרומוול]], [[פירוק המנזרים באנגליה|פורקו המנזרים]]. פולחן ה[[קדוש נוצרי|קדושים]], [[עליה לרגל|עליות לרגל]] ו[[מקדש]]ים מקומיים של עולי רגלים גם הם הותקפו. כמויות עצומות של רכוש וקרקע כנסייתי עברו לידי הכתר ולבסוף לידי מעמד האצילים. האינטרס הכלכלי שנוצר כך, הביא לכוח חזק בעד פירוק המנזרים.

 

 

ההצלחה של ה[[קונטרה-רפורמציה]] ביבשת מחד, ועלייתה של ה[[מפלגה]] ה[[פוריטנים|פוריטנית]] שהקדישה עצמה לקידום נוסף של הרפורמציה מאידך, היו שני קטבים שאפיינו את [[התקופה האליזבתנית]], אם כי רק בשנות הארבעים של [[המאה ה-17]] אנגליה עברה תקופה של מאבקים דתיים שהיו דומים לאלה של שכנותיה כמה דורות קודם לכן.

 

==קישורים חיצוניים==

* דוד כ"ץ, [http://web.archive.org/20131005110200/www5.tau.ac.il/wordpress/history/wp-content/uploads/2009/02/katz-reformation-2001.pdf אחרית דבר: הרפורמציה והשלכותיה], אתר אוניברסיטת תל אביב