הרפורמציה הפרוטסטנטית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ ויקיזציה, קו מפריד בטווח מספרים
שורה 2:
'''הרפורמציה הפרוטסטנטית''' ([[לטינית]]: Reformatio) הייתה תמורה דתית רחבת-היקף שהתחוללה ב[[אירופה]] ב{{ה|מאה ה-16}} וב{{ה|מאה ה-17}}, במהלכה קמו והתבססו פלגים [[נוצרי]]ים חדשים שדחו את סמכותה של [[הכנסייה הקתולית]], הן על בסיס אי-קבלת עיקרי אמונה שונים והן מתוך האשמה בשחיתות וריקבון. הם נודעו בשם הכולל [[פרוטסטנטים]], והבולט מבין מנהיגיהם היה הכומר והמתקן הדתי איש סקסוניה [[מרטין לותר]]. בנוסף לו פעלו [[אולריך צווינגלי]] ו[[ז'אן קלווין]] ב[[הקונפדרציה השווייצרית הישנה|שווייץ]] ורבים אחרים ביתר היבשת. תחילת הרפורמציה מתוארכת לרוב לתליית [[95 התזות]] בידי לותר ב-[[31 באוקטובר]] [[1517]]. הוגים שתבעו שינוי מעמיק בכנסייה, כמו [[יאן הוס]] ו[[ג'ון ויקליף]], פעלו כבר קודם, אך רק הרפורמציה של המאה ה-16 הצליחה לחולל תנועה בת-קיימא לטווח ארוך ובהיקף נרחב.
 
למרות עמדתם המשותפת נגד הכנסייה הממוסדת ומספר עקרונות עליהם הסכימו כולם – עליונות האמונה על המעשה הדתי, ביסוס הנוהג הכנסייתי על כתבי הקודש לבדם ועוד – התקיימו מגוון תפישות בקרב המתקנים, שהראשיות ביניהן התפתחו ל[[נצרות לותרנית|נצרות הלותרנית]] ו[[נצרות קלוויניסטית|הנצרות הקלוויניסטית]]. בנוסף לזרם המרכזי, קמו גם קבוצות קיצוניות כמו ה[[אנאבפטיסטים]]. באנגליה, לבשה דחיית סמכות ה[[אפיפיור]] את דמותה המתונה מאוד של [[הכנסייה האנגליקנית]]. הפרוטסטנטים צברו אוהדים בנחלות רבות, בעיקר בצפון אירופה, והיבשת נגררה לשורת מלחמות עקובות מדם; במקביל התחוללה בקרב הקתולים תחייה משמעותית, ה[[קונטרה-רפורמציה]]. [[שלום וסטפליה]] ב-[[1648]] מקובל כאירוע שסיים את התהפוכה הדתית. השלכותיה ארוכות הטווח של הרפורמציה, בנוסף להתבססות הפלגים השונים של הנצרות הפרוטסטנטית, התבטאו בתמורות פוליטיות וחברתיות עמוקות ששינו את פניה של [[אירופה]].
{{נצרות}}
==גורמי רקע דמוגרפיים וכלכליים==
שורה 11:
בעקבות אסונות ומלחמות, גדל אי השוויון הכלכלי והפוליטי באירופה. תוצאותיה של [[מגפה|מגפת]] [[המוות השחור]], שהביאה למותם של כ-50% מתושבי אירופה, עודדו ארגון מחדש של ה[[כלכלה]] האירופאית ומבנה המעמדות החברתיים והשלטון באירופה. האסונות של [[המאה ה-14]] ותחילת [[המאה ה-15]], יצרו מחסור בכוח [[עבודה (כלכלה)|עבודה]] ובכך נתנו דחיפה חזקה לגיוון כלכלי ולחידושים [[טכנולוגיה|טכנולוגיים]] (שנועדו להחליף את כוח העבודה) במרכזים ה[[עיר]]וניים המתפתחים. הירידה הדרסטית בגודל האוכלוסייה לאחר המוות השחור, הביאה לעלייה בריכוז ה[[הון]] באזורים העירוניים, וכך ניתן תמריץ ל[[מסחר]], ל[[תעשייה]] ולתחומים עירוניים עולים כגון [[בנקאות]], [[אריג]]ים, [[כלי נשק]] (שיצורם עודד בשל [[מלחמת מאה השנים]]) ו[[חציבה]] של [[ברזל]] (הודות, בין השאר, לתעשיית הנשק הפורחת).
 
צבירה של עודפי הייצור, ייצור תחרותי מוגבר ו[[תחרות]] מוגברת על מנת למקסם את היתרון הכלכלי, הביאו ל[[מלחמת אזרחים|מלחמות אזרחים]], לאווירה של מיליטריזם תוקפני ולמרכוז השלטון. מנהיגים כמו [[לואי האחד עשר]] (מלך [[צרפת]], 1461 - 1483) ביקשו להסיר את כל המגבלות ה[[חוקה|חוקתיות]] על הפעלת הסמכות שלהם. ב[[ממלכת אנגליה|אנגליה]], צרפת ו[[ספרד]], מגמת המרכוז שהחלה ב[[המאה {{ה-13|מאה ה-13]]}} כבר הושלמה. המלכים ניסו לחזק את שלטונם מחדש, לאחר שבמהלך המלחמות הרבות נשענו על מימונם ותמיכתם של האצילים.
 
אך יחד עם ההתאוששות וההתרחבות הכלכלית, שלוו בהתרחבות האוכלוסייה באירופה לממדים שהיו לה לפני האסונות שפקדו אותה, לכוח העבודה הגדול החדש ולהתייעלות בייצור וב[[חקלאות]], היו השלכות פחות נעימות עבור חלקים רבים מהחברה המערב אירופית. למרות המסורת המתנגדת לכך, בעלי הקרקעות החלו למנוע מה[[איכר]]ים את הגישה לקרקעות המשותפות של ה[[כפר]]ים. כאשר המסחר התפתח, בעלי הקרקעות החלו לנטוש את הכלכלה המבוססת ישירות על החקלאות ועל ה[[אחוזה]]. ייצור אריגי [[צמר]] התרחב מאוד בצרפת, [[גרמניה]] ו[[ארצות השפלה]] ו[[תעשייה|תעשיות]] [[טקסטיל]] חדשות החלו להתפתח.
שורה 17:
==מהומניזם לפרוטסטנטיזם==
[[קובץ:Martin_Luther,_1529.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרטין לותר, מוביל הרפורמציה הפרוטסטנטית]]
הרפורמה המתוסכלת של ה[[הומניזם|הומניסטים]], שהתפתחה בעקבות [[הרנסאנס]], הביאה לחוסר סבלנות גובר בקרב הרפורמטורים. [[ארסמוס]] ודמויות מאוחרות יותר כמו [[מרטין לותר]] ו[[אולריך צווינגלי]] עלו בעקבות הוויכוח הזה, ותרמו לבסוף לקרע הגדול השני ב[[נצרות]] (הראשון היה [[הקרע המערבי]]). לרוע מזלה של הכנסייה, המשבר ב[[תאולוגיה]] שהחל ב[[ויליאם איש אוקאם|וויליאם איש אוקאם]] ב[[המאה {{ה-14|מאה ה-14]]}} חל יחד עם חוסר שביעות הרצון של ה[[בורגנות]]. התפוררות היסודות ה[[פילוסופיה|פילוסופיים]] של ה[[סכולסטיקה]] ועליית האסכולה ה[[נומינליזם|נומינליסטית]] לא היוו סימן טוב עבור הכנסייה הממוסדת, שהלגטימיות שלה הייתה מבוססת על היותה מתווכת בין ה[[אל]] לבני האדם. החשיבה החדשה גרסה כי אין [[דוקטרינה]] דתית שניתן לתמוך בה על ידי טיעונים [[פילוסופיה|פילוסופיים]], וכך גרמה למשבר ברעיון של אחדות בין ה[[היגיון]] ל[[אמונה]], אשר אפיין את מחשבת [[ימי הביניים]] כפי שזו סוכמה על ידי [[תומאס אקווינס]].
 
תנועות הרפורמה ה[[אינדיבידואליזם|אינדיבידואליסטיות]] העיקריות שהתנגדו לסכולסטיקה הימי-ביניימית והמוסדות שתמכו בה היו ה[[הומניזם]], האדיקות ה[[רגש]]ית והתנועה שהדגישה את הפעולה הדתית המסורתית. ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] ה[[גרמניה|גרמניות]] עלתה קרנה של "הדרך המודרנית", אשר הצריכה הגדרה מחדש של האל, שכבר לא היה עקרון [[רציונליות|רציונלי]] אלא ישות מופשטת וחסרת גבולות. האל היה עתה [[שליט אבסלוטי]] שלא ניתן להבינו, והדת נעשתה לרגשית ואדוקה יותר. לפיכך, ההתחדשות של ה[[תאולוגיה]] ה[[אוגוסטינוס|אוגוסטינית]], שטוענת כי האדם לא יכול ל[[גאולה|הגאל]] במאמצי עצמו אלא רק על ידי רצונו של האל, ערערה את הלגיטימציה של המוסדות המאובנים של הכנסייה, שהיו אמורים לספק לאדם ערוץ לעשות מעשים טובים ולהגיע ל[[גן עדן]]. ההומניזם, לעומת זאת, היה תנועת רפורמה [[חינוך|חינוכית]], ששורשיה בהתחדשות הרנסאנסית של החינוך והמחשבה ה[[קלאסיציזם|קלאסית]]. המרד שלו ב[[לוגיקה]] ה[[אריסטו]]טלית שם את הדגש על שינוי היחיד על ידי [[רטוריקה]] בניגוד להגיון. הרנסאנס האירופאי הניח את היסודות להומניסטים הצפוניים בכך שחיזק את השימוש ב[[לטינית]] כ[[שפה]] [[תרבות]]ית המאחדת בין ארצות אירופה.
 
הקיטוב של קהילת המלומדים בגרמניה ב[[יוהנס רויכלין|פרשת רויכלין]] (1455-15221455–1522), שהותקף על ידי אליטת הכמורה על כך שלמד טקסטים [[עברית|עבריים]] ו[[יהודי]]ים, הציב את לותר בשורה אחת עם הרפורמה החינוכית ההומניסטית, שתמכה ב[[חופש אקדמי]]. יחד עם זאת, ההשפעה של הרנסאנס הציתה את ההתנגדות למסורת הקתוליות, אשר באה לידי ביטוי ברפורמציה ובדחיה של חלק ניכר מהמסורת הלטינית של ימי-ביניים. ההומניסטים, ובראשם [[ארסמוס]], גינו צורות שונות של שחיתות בכנסייה, שייתכן ולא היו פחות נפוצות בכנסייה במהלך ימי הביניים. ארסמוס טען כי הדת האמיתית היא עניין של אדיקות פנימית יותר מאשר [[סמל]]ים חיצוניים של [[טקס]]ים וריטואלים. כשהם חוזרים לטקסטים העתיקים, ההומניסטים חשבו כי [[כתבי הקודש]], שמנקודת מבטם היו שיאה של מסורת עתיקה, הם מורי הדרך לחיים. כשהוא תומך ברפורמה מוסרית ומתנגד לריטואלים [[דידקטיקה|דידקטי]], ארסמוס הניח את היסודות עבור לותר.
 
ה[[אנטיקלרקליזם]] האינטלקטואלי של ההומניזם השפיע רבות על לותר. ה[[מעמד]] הבינוני המשכיל בגרמניה הצפונית, בעיקר הקהילה המשכילה ויושבי הערים, אימצו את החשיבה המחודשת של לותר על הדת, כדי להמשיג את חוסר שביעות הרצון שלהם על פי החשיבה התרבותית החדשה של התקופה. עלייתה של הבורגנות והרצון להפעיל את עסקיה ללא הגבלות מוסדיות או נהגים מסורתיים שעבר זמנם, הגדילו את המשיכה של ה[[אינדיבידואליזם]] ההומניסטי. עבור רבים, המוסדות האפיפיוריים היו קשוחים, במיוחד ביחסם למחיר צודק ול[[ריבית]]. בצפון, בורגנים ו[[מונרכיה|מונרכים]] היו מאוחדים בתסכולם מכך ש[[מס|מיסים]] ששילמו ה[[אזרח]]ים לא הגיעו ל[[מדינה|מדינתם]] אלא ל[[אפיפיור]] ב[[איטליה]].
שורה 48:
 
==הלותרניזם מאומץ על ידי הנסיכים הגרמניים==
לותר, כמו ארסמוס, חשב בתחילה שעדיף לשמור על הבישופים כאליטה למטרות ניהוליות. כך, בעוד שלותר דחה רבים מה[[סקרמנט]]ים ה[[נצרות קתולית|קתוליים]], כמו את הגאולה על ידי מעשים טובים ואת האינדולגנציות, הוא לא ויתר על הסקרמנטים של ה[[טבילה (נצרות)|טבילה]] וה[[אוכריסטיה]] (Eucharist). בניגוד לרפורמטורים האחרים, שטענו כי המשמעות של טקס האוכריסטיה סמלית בלבד, לותר קיבל את עקרון ה"קיום הממשי" (Real Presence) של ישו, אך טען כי הממשויות גופו ודמו של ישו מתקיימות ביחד עם הממשות של הלחם והיין. דוקטרינה זו אשר פותחה על ידי התאולוג הימי ביניימי [[ג'ון דנס סקוטוס]], נקראה [[קונסובסטנציאציה]]. לותר ראה בדוקטרינת ה[[קונסובסטנציאציה]]הקונסובסטנציאציה מתאימה יותר לעקרון ה[[אינקרנציה|התגלמות]] (Incarnation) של הכנסייה הקתולית. באופן מסורתי, נטען כי ה[[לחם]] וה[[יין]] ב[[טקס]] ה[[מיסה]] נהפכים, ממשית, לגופו ו[[דם|דמו]] של [[ישו]]. [[טרנסובסטנציאציה]] הייתה עמדתם המועדפת של הסכולסטיקנים הימי-ביניימים.
 
למעשה, לותר, יחד עם חברו, [[פיליפ מלנכתון]], מדגיש את הנקודה הזו בטענה עבור הרפורמציה ב[[דיאט]] ב-1521, כאשר הוא הואשם ב[[כופר (אמונה דתית)|כפירה]]. אך שוב, הכנסייה וה[[קיסר (תואר)|קיסר]] לא ניצלו את ההזדמנות האחרונה שלהם לרפורמה ולשמירה על הסדר הישן, והאדיקט של הדיאט של [[וורמס]] אסר על כל חידוש. בינתיים, במאמציו להשאר רפורמטור קתולי ולא להחשב ככופר מהפכן, ועל מנת שיוכל לפנות אל הנסיכים הגרמניים כשהוא מתנגד למרדי האיכרים בדוקטרינה שלו של "שתי הממלכות", השמרנות הגדלה של לותר תביא לרפומטורים אחרים, קיצוניים יותר.
שורה 63:
דרכה של הרפורמציה ב[[ממלכת אנגליה]] הייתה שונה. באנגליה היה זה זמן רב תכונה של אנטי-קלריקליזם, ותנועת ה[[לולרדים]], שהעניקה השראה ל[[הוסיטים]] ב[[בוהמיה]], קמה באנגליה. אך בשנות העשרים של [[המאה ה-16]], הלולרדים כבר לא היו כוח מעשי, ובוודאי שלא תנועה המונית. האופי השונה של הרפורמציה האנגלית הגיע מכך שהיא החלה בשל הצרכים הפוליטיים של [[הנרי השמיני]]. אם כי הנרי היה קתולי מאמין, היה זו מועיל מבחינתו להתנתק מהאפיפיור ולהחליף אותו בכתר האנגלי. [[חוק הריבונות (1534)|חוק הריבונות]] שאושר ב-1534 הציב את הנרי בראש הכנסייה באנגליה. בין 1535 ו-1540, תחת [[תומאס קרומוול]], [[פירוק המנזרים באנגליה|פורקו המנזרים]]. פולחן ה[[קדוש נוצרי|קדושים]], [[עליה לרגל|עליות לרגל]] ו[[מקדש]]ים מקומיים של עולי רגלים גם הם הותקפו. כמויות עצומות של רכוש וקרקע כנסייתי עברו לידי הכתר ולבסוף לידי מעמד האצילים. האינטרס הכלכלי שנוצר כך, הביא לכוח חזק בעד פירוק המנזרים.
 
היו מתנגדים חשובים רבים לרפורמציה של הנרי, כמו [[תומאס מור]] והבישוף ג'ון פישר, שהוצאו להורג בשל התנגדותם. אך הייתה גם מפלגה של [[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטים]] אמיתיים, שהאמינו בדוקטרינות שנפוצו ביבשת. כשבנו של הנרי, [[אדוארד השישי]], ירש אותו ב-[[1547]], דעותיהם של הפרוטסטנטים שלטו בממשלה. רפורמציה רדיקלית יותר הונהגה, כולל ביטול המיסה, הריסת ה[[פסל (יצירה)|פסלים]], והסגירה של חדרי תפילה. לאחר ריאקציה קתולית קצרה בתקופת מלכותה של מרי (1553-15581553–1558), התפתח קונצנזוס בזמן מלכותה של [[אליזבת' הראשונה]], שהיווה את מה שאנו מכירים כ[[נצרות אנגליקנית|אנגליקניזם]]. הפשרה לא הייתה קלה, והיא נעה בין [[קלוויניזם]] קיצוני מצד אחד ל[[ארמינאיניזם]] מצד שני, אך יחסית למצב הרצחני והכאוטי בצרפת באותה תקופה, המצב היה טוב יחסית.
 
ההצלחה של ה[[קונטרה-רפורמציה]] ביבשת מחד, ועלייתה של ה[[מפלגה]] ה[[פוריטנים|פוריטנית]] שהקדישה עצמה לקידום נוסף של הרפורמציה מאידך, היו שני קטבים שאפיינו את [[התקופה האליזבתנית]], אם כי רק בשנות הארבעים של [[המאה ה-17]] אנגליה עברה תקופה של מאבקים דתיים שהיו דומים לאלה של שכנותיה כמה דורות קודם לכן.
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* דוד כ"ץ, [http://web.archive.org/20131005110200/www5.tau.ac.il/wordpress/history/wp-content/uploads/2009/02/katz-reformation-2001.pdf אחרית דבר: הרפורמציה והשלכותיה], אתר אוניברסיטת תל אביב