תומאס לואיס דה ויקטוריה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoav Nachtailer (שיחה | תרומות)
תקלדה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 3:
[[1548]] - [[27 באוגוסט]] [[1611]]) היה [[מלחין]] [[ספרד]]י בשלהי [[תקופת הרנסאנס]]. הוא היה המלחין המפורסם ביותר בספרד של [[המאה ה-16]] ואחד המלחינים החשובים ביותר של ה[[קונטרה-רפורמציה]], לצד [[ג'ובאני פלסטרינה]] ו[[אורלנדו לאסוס]].
 
 
==סקירה כללית==
ויקטוריה נולד ב[[אווילה]] ובילדותו למד כנראה אצל [[אסקובדו]] ב[[סגוביה]]. ידוע שנסע ל[[רומא]] בסביבות [[1564]], שם נכנס ל[[מנזר]] גברים, שייסד [[איגנטיוס מלויולה]] כחלק ממאבקו ב[[מרטין לותר|לותרניות]]. ייתכן שוויקטוריה למד אצל פלסטרינה בערך באותה תקופה, אם כי הראיה לכך נסיבתית; מה שברור הוא, שהושפע מן הסגנון ה[[איטלקי]]. בשנת [[1575]] הוסמך לכמורה, לאחר פרק זמן של שירות במנזר כמאסטרו די קאפלה. מכל מקום, הוא לא נשאר באיטליה; בשנת [[1586]] חזר לספרד, הפעם בשירות הקיסרית האלמנה מריה, שנכנסה אותו זמן למנזר של דסקאלסאס ריאלס ב[[מדריד]]. ויקטוריה נשאר במנזר הנשים הזה עד סוף חייו ומילא שם כמה תפקידים - [[כומר]], מלחין, [[מנצח|מנצח מקהלה]] ונגן [[עוגב]].
 
ויקטוריה הוא המלחין החשוב ביותר של הקונטרה-רפורמציה בספרד, ואחד הנחשבים ביותר במלחיני מוזיקת הקודש בשלהי הרסנאנס, סוגה שלכתיבתה התמסר בלעדית. יצירותיו זכו ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]] להתחדשות, שבאה לביטוי במספר רב של הקלטות עכשוויות. פרשנים רבים שומעים במוזיקה שלו דריכות מיסטית ופנייה ישירה אל הרגשות, תכונות החסרות, לדעת חלק מהם, במוזיקה של פלסטרינה, הרוגעת יותר מבחינה רתמית והרמונית.
 
מבחינה סגנונית, הוא מתנער בכתיבתו מן ה[[קונטרפונקט]] המשוכלל של רבים מבני תקופתו ומעדיף קו פשוט ומרקמים הומופוניים, שאותו הוא מעשיר בגיוון רתמי ולפעמים גם בניגודים עזים ומפתיעים. בכתיבה ה[[מלודיה|מלודית]] שלו ובשימוש שהוא עושה ב[[דיסוננס]] ניכרת חופשיות רבה יותר מזו של פלסטרינה; מדי פעם הוא משתמש ב[[מרווח (מוזיקה)|מרווחים]] שהיו אסורים בשימוש על פי חוקי הקונטרפונקט המחמירים של [[המאה ה-16]], כמו סקסטות גדולות בעלייה, או אפילו, לעתים רחוקות, קוורטות מוקטנות (טריטון): לדוגמה, קוורטה מוקטנת מלודית מופיעה בקטע המייצג יגון ב[[מוטט]] שלו "מריה הקדושה, הושיעי," (Sancta Maria, succurre). ויקטוריה משתמש לעתים ב[[ציור מילים]] [[דרמה|דרמטי]], מן הסוג הנמצא בדרך כלל רק ב[[מדריגל]]ים. חלק ממוזיקת הקודש שלו עושה שימוש בכלים (נוהג שאינו יוצא דופן במוזיקת קודש ספרדית של המאה ה-16), והוא כתב גם יצירות פוליכוראליות לקבוצות זמרים אחדות, המוצבות במרחק זו מזו, בסגנון מלחיני [[האסכולה הוונציאנית]], שעבדו ב[[קתדרלה|קתדרלת]] סן מארקו ב[[ונציה|וונציה]].
 
אחת מן המעולות ביצירותיו, היפה והמעודנת ביותר היא [[רקוויאם|מיסת הרקוויאם]] הגדולה שכתב בשנת 1603 להלוויית הקיסרית מריה, שבחצרה עבד מאז 1586. הקיסרית הייתה אחותו של [[פליפה השני, מלך ספרד|פליפה השני]] ואשתו של [[מקסימיליאן השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|מקסימיליאן השני]], שליט [[הקיסרות הרומית הקדושה]]. היצירה יצאה לאור בשנת 1605 בשם Officium .Defunctorum, sex vocibus, in obitu et obsequiis sacrae imperatricis יצירה אחרת, ראויה לציון בשלווה וברוגע המאפיינים כל אחד מ-37 החלקים המרכיבים אותה, היא Officium Hebdomadae Sanctae משנת 1585, קובץ של מוטטים וקינות, הקשורים אל חגיגות [[השבוע הקדוש]] של [[הכנסייה הקתולית]].