אברהם קרוון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 8:
 
== גנן העיר של תל אביב==
קרוון הגיע לתל אביב בתחילת [[שנות השלושים של המאה ה-20]] והחל לעבוד במחלקת הנטיעות של עיריית תל אביב, אשר עיקר פעילותה בימים אלו הייתה נטיעת עצים בצידי צירי התנועה הראשיים בעיר (דוגמה שקיימת עד היום הם [[שדרות רוטשילד]] בעיר). לאחר מספר שנים במחלקה, בעיצומן של העבודות על [[גן מאיר]] נפטר אביגדור משל שהיה ראש המחלקה,. ראש העיר דאז [[ישראל רוקח]] הציע לקרוון את התפקיד, וכך בשלהי שנות השלושים התמנה לראש מחלקת הנטיעות ולגנן הראשי של העיר תל אביב - תפקיד שהחזיק כמעט עד לסוף חייו.
 
קרוון האמין שיש חשיבות לשימור ערכי הטבע ו"החזרת" הטבע לעיר שכן ועבודתו התאפיינה בגנים נטולי כבישים ובניינים ומתן דגש על צמחייה בת-קיימא, השפעתו על העיר תל אביב וגניה ניכרת עד היום והוא היה מעורב בתכנון ובביצוע של גנים רבים בעיר.
 
בתחילת שנות החמישים יצא קרוון למסע חובק עולם אשר התחיל בקיוטו אשרב[[קיוטו]] ביפן שם הוזמן לכנס של IFLA (ארגון אדריכלי הגן והנוף הבינלאומי), משם המשיך וטייל בהודו, קליפורניה, ניו יורק, לונדון ואף חזר למנצ'סטר.
 
קרוון נפטר בשנת 1968, בן 66 היה במותו. קרוון מוכר כאחד מאבי אדריכלות הנוף הישראלית, כפורץ הדרך ומניח אבני היסוד שלה יחד עם אישים נוספים כ[[ליפא יהלום]], [[הלל עומר]] ועוד. כיום מוענק פרס על שמו "[[פרס קרוון לאדריכלות גנים ונוף]]" על ידי קרן למתן פרסים על שמו אשר הוקמה לעידוד אדריכלות הנוף בישראל.
שורה 18:
להלן חלק מהגנים שקרוון היה מעורב בתכנון ובביצוע שלהם ברחבי העיר ת"א: [[גן מאיר]], [[גן יעקב]], [[גן לונדון]], [[גן העצמאות (תל אביב)|גן העצמאות]], [[גן הפיסגה]], [[גן התקווה]].
 
עיריית תל אביב הנציחה את שמו ב"גינת אברהם קרוון" ברחוב [[הרמן שפירא]]{{הערה|{{מעריב||גינה ציבורית ע"ש האדריכל אברהם קרוון|1970/06/08|00726}}}}.
 
==לקריאה נוספת==